צילום: יח”צ
ניצן פינקו והילה ברוקמן
זוהרה נידם, מוזיקאית תל אביבית בת 26, היא אחת מהקולות המבטיחים של סצינת האלקטרו המקומית. בימים אלו היא מוציאה את הסינגל הראשון שלה, Soldier, בהפקה משותפת עם יחזקאל רז, מרצה בקורס אבלטון. העבודה על אלבום הבכורה נעשתה באולפן הביתי שלה והן באולפני BPM במהלך השנתיים האחרונות. כדי לחגוג את המאורע המשמח ביקשנו מהם לענות על כמה שאלות.
בואי נתחיל מהסינגל החדש, הראשון מאלבום הבכורה שלך, “Soldier”, הצהרה אנטי מיליטריסטית חזקה. למה בחרת להוציא את השיר הזה בתור הסינגל הראשון?
האמת שהבחירה הייתה לא קלה. התלבטתי הרבה האם זה נכון לשחרר את soldier כסינגל ראשון לאור האירועים, ובסוף החלטתי שכן. חיכיתי כמה חודשים שירגע, ולבסוף אזרתי אומץ והחלטתי שזה יהיה הסינגל הראשון. אמרתי משהו ורציתי שיקשיבו. זה היה לי חשוב. האמירה היא אכן אנטי מילטריסטית ואני עומדת מאחוריה במאה אחוז. ראיתי קצת יותר מידי חדשות באיזו תקופה. וזה לא בשבילי. אני פשוט מתחילה לבכות, אז כתבתי שיר אלים במקום, שיר נגד אלימות:)
הקליפ מאוד מעצים את החוויה של השיר ונותן לו זווית ויזואלית מעניינת. כיצד נוצר הקונספט?
הקונספט של חייל שמנסה להוריד את הקסדה מהראש ולא מצליח הגיח במוחי כבר מזמן, ממש מזמן כמעט שנה. אני לא זוכרת אם זה היה לפני או אחרי, אבל שיחת נפש עם חבר יקר בטוח גרמה לי להחליט סופית ללכת על זה. החבר סיפר לי, שמאז מבצע עופרת יצוקה, שבו החבר הכי טוב שלו מהפלוגה מת לידו, הוא לא מצליח לישון בלילה. לא משנה כמה כדורים פסיכיאטריים הוא לוקח. יש לו סיוטים והוא מתעורר כמעט כל שעה בצעקות. זה כאב לי כל כך . יש חיילים שמתים במלחמה, שזה הדבר הכי עצוב כמובן, ויש את אלה שנשארים בחיים, אבל הנפש שלהם פגועה ואין להם איך לברוח מזה. למזלי מצאתי את יבגני קושניר המוכשר כשד, יוצר הקליפ, שאהב את הרעיון והתמסר לו. ליהקנו את יוסי ירום לתפקיד החייל, ולא יכולתי לבקש יותר מאיך שזה יצא. זה דבר מאוד מרגש לחזות משהו ואז ולראות אותו קורה.
תוכלי לתאר לנו את תהליך הכתיבה שלך?
תהליך הכתיבה שלי כולל אין סוף התעסקות אובססיבית בפרטים קטנים, שעות מול המחשב. המון סבל, המון שימחה. בעיקר איזה חוסר מרגוע כללי, שיאפה מיותרת אולי לשלמות. את רוב הסאונדים יצרתי בעצמי מדיגימות, את תפקיד התופים בשיר יצרתי מהמון חתיכות אודיו שלבסוף הפכו לאיזה גרוב. למזלי הגדול היה לי את יחזקאל לידי. שתמיד הכניס הגיון וטעם בכל מה שקרה, תמיד פירגן ונתן מכישרונו האין סופי לפרויקט הזה.
האולפן הביתי של זוהרה
את האלבום הקלטתם באולפן הביתי שלך. מה לדעתך היתרון של עבודה באולפן הביתי לעומת עבודה באולפן?
לעבוד בבית זה דבר לא פשוט. אין הפרדה בין החיים הפרטיים למקצועיים, אבל יש גם יתרון שהוא גם החיסרון, אפשר לעבוד תמיד.. עד אין סוף. הכל תלוי בכמה משעמם לך.. לי היה מאוד משעמם.
ספרי לנו על הציוד באולפן הביתי שלך
האולפן שלי כולל שני מוניטורים של ימאהה, כרטיס קול של Komplete Audio 6 של Native Instruments, מקלדת Juno Di של Roland, מיקרופון Apogee של יחזקאל ולפטופ.
יחזקאל רז
יחזקאל רז, כיצד החל שיתוף הפעולה בינך לבין זוהרה?
פגשתי את זוהרה כשהיא התחילה לעבוד על האלבום שלה. היא חיפשה מדריך לקומפוזיציה ומיקס באבלטון, ומיד כשנפגשנו ושמעתי את החומרים היה לי ברור שאני רוצה להיות חלק מהפרויקט הזה.
מכאן ואילך נפגשנו מספר פעמים בשבוע ועבדנו על השירים בתהליך שנמשך כשנתיים.
מה הדבר הראשון שאתה עושה כשאתה ניגש לעבוד עם הרעיונות שמביאים האמנים?
במקרה של החומרים של זוהרה היה לי מאד חשוב להדריך אותה לשמור על האינסטינקט היצירתי הראשוני שלה, חלק מהשירים לא עברו שינויים רבים מהעיבוד שזוהרה הביאה; אם העיבוד עבד לא היה לנו הרבה מה לשנות, על-אף הרצון הפרפקציוניסטי של שנינו. במקרים אחרים, היה חשוב לנו לנסות עיבודים נוספים עד שהגענו להפקה שתומכת בשיר בצורה המושלמת. את חלק מהמיקסים עשינו באולפנים של מכללת bpm. העבודה במכללה אפשרה לנו לבחון את החומרים בסביבה שונה, ועל ציוד שאין לנו בבית.
מה נתן לך השראה במהלך ההפקה?
בתהליך יצירה של שנתיים נחשפים להמון מוזיקה חדשה שיוצאת בתקופה הזו. גם אני וגם זוהרה גילינו לא מעט אמנים חדשים, וזו הייתה משימה גדולה לקבל השראה מדברים שאנחנו אוהבים ועדיין לשמור על האמת האומנותית של זוהרה.
במהלך העבודה השתמשו זוהרה ורז בפלאגינים שרז בנה במיוחד לאבלטון: “באותו הזמן שזוהרה ואני נפגשנו והתחלנו לעבוד על האלבום, עלה גם האתר שלי. חלק מהפלאגינים שבניתי קיבלו ביטוי בתהליך היצירה של האלבום, וחלק מהם התחילו בכלל מרעיונות שניסינו באולפן.
