המרצה וכותבת השירים שחף וולמן על פריצת מחסומי כתיבה

כתיבת שירים היא אומנות של הבעה ורגש, אשר קיימות דרכים רבות לגשת אליה. רוב ככל כותבי השירים יתמודדו בשלב מסוים בדרכם עם מחסומי כתיבה, ואצל לא מעט מהם, חוסר היכולת לפרוץ את המחסום יכול להביא לתסכול רב. ביקשנו כמה פתרונות יצירתיים לתופעת מחסומי הכתיבה משחף וולמן, מרצה לכתיבת שירים במכללה וכותבת שירים מנוסה אשר כתבה שירים לאמנים כמו יהודה פוליקר, רמי קלינשטיין, מירי מסיקה, שירי מימון , פאר טסי, אריק סיני, פיטר רוט ועוד רבים.

 

10 דרכים יצירתיות לפריצת מחסומי כתיבה

שחף: “בתחילת דרכי, כשקיבלתי הצעה לכתוב לאמן כזה או אחר, כשקיבלתי בריף לפרסומת או לקחתי על עצמי פרויקט רחב, הרגשתי שהמילים שלי קופאות במקום. היום אומר בגילוי נאות – אני כבר לא מאמינה במחסומי כתיבה. אני מאמינה שזו חרדה שנקראת: ״מה אם לא ייצא…״ ויש לה כמה תרופות יצירתיות. אספתי כמה במיוחד בשבילכם, אנשים עם אהבה למילים שמשום מה מתעכבות על הלשון.”

 

צרו ספריית השראה

“צרו לכם ספריית השראה, מלאה בנושאים לכתיבה: מהארץ, מהעולם, טבע, פוליטיקה, מחאה, משפחה, אנשים, מסע אישי. תחשבו גם על נושאים שבאים מצד הלחן: מקצבים למיניהם שמרקידים את המילים בשלל סגנונות, שיתופי פעולה מעניינים שיקחו אתכם לסיפורים שלא דמיינתם וכתיבה ל״אחרים״ – אמנים מוכרים / מתחילים / חברים שיאפשרו לכם להשתחרר מ״איך תישמעו?״.

רק אחרי שחשבתם על מגוון נושאים שיגוונו לכם את מניפת השירים להופעה או לאלבום, תוסיפו את הנושא הנפוץ בשירים שבכל זאת מתבל היטב את כולם – אהבה. כך תוכלו בכל מפגש עם מחסום, לגשת לנושא שיאתגר אתכם לפתוח זרם כתיבה חדש.”

 

רוצים ללמוד לכתוב טקסטים מדויקים שיבטאו את מי שאתם? לפרטים על קורס כתיבת טקסטים במכללת BPM

 

אמירה

“ליוצרים בתחילת דרכם ובכלל יש נטייה “לשפוך על הדף” את כל הרגשות והמחשבות בבת אחת, ללא מחשבה תחילה. גם אני בצעירותי אגרתי מחברות מלאות בצלילה אל מעמקי הנפש הסוערת, וכשהגשתי לקהל השומעים טעימות, נתקלתי בתגובה חוזרת: “אבל על מה השיר?”. כאן קרתה תפנית בדרך הכתיבה שלי ששמה אצלי בראש (תרתי משמע) את חשיבות האמירה. על מה אנחנו כותבים? איזו בשורה אנחנו מביאים? לאיזה נושא מספריית הנושאים המתחדשים צללנו ואיזו מילת מפתח או משפט מפתח נשאיר בלב הקהל שישיר איתנו יחד – כי הרי זו המטרה.”

 

משפט מפתח

“כדי לייצר אמירה מעניינת, כדאי לחשוב על משפט מפתח (או מילה) לפתיחת נושא לשיחה. למשל: “זה הזמן להתעורר” של הדג נחש מעלה את רוח המחאה כבר ממשפט המפתח, “מי אוהב אותך יותר ממני” של ארקדי דוכין המרגש, הפך לשגור בשפה כאשר אנשים גדלים איתו, מתחתנים איתו ומקדישים, ו”טודו בום” של סטטיק ובן אל הפך למטבע לשון. אתן גם דוגמא אישית, ב-“מפחד עלייך” שכתבתי למירי מסיקה והלחין אלנתן שלום,
יש משפט שמעלה שיח העצמה נשית: “מי יכול עלייך?” לצד משפט המפתח הראשי, שאת סיפורו תשמעו בקורס כתיבת שירים בהנחייתי”.

 

שיתופי פעולה

“בחרו לכם שותפים לדרך ותקבלו זריקת אנרגיה חדשה, זווית ראייה יצירתית שטרם חשבתם עליה, נושאים חדשים לספריית ההשראה שלכם וכישורים שישלימו לכם את היצירה שחלמתם עליה, או זו שלא ידעתם לדמיין בעצמכם. על אף שאני יוצרת שכותבת ומנגנת, בחרתי לצאת משטח היצירה הפרטי שלי וכך זכיתי לשתף פעולה עם יוצרים מופלאים שידעו לתרגם את המילים שלי ללחן שירקוד איתן או יצרו לחן שיגרום למילים שלי לצאת החוצה, לשבת על ההברות ועל הביט מעורר ההשראה וליהנות מהתרגשות משותפת עם יוצר חדש או אמן שגדלתי עליו כמו רמי קלינשטיין למשל.”

 

קהל יעד

קהל יעד

“לאיזה קהל יעד פונה היצירה שלכם? הוסיפו לספריית ההשראה שלכם מספר קהלי יעד מאתגרים וקרובים לליבכם: קהל מקומי, קהל מחו”ל, מוסיקה ישראלית בשפה העברית או מוסיקה כלל עולמית באנגלית (או בכל שפה) בהמלצה למי שדובר את השפה כשפת אם, האם אתם כותבים לעצמכם כזמרים יוצרים או למבצעים שישירו אתכם? האם אתם מכוונים לעולם המבוגרים או דווקא לליבם של הילדים שיחזירו אתכם למקום ממנו מתחילים לחלום – לילדות. קהל לפי פלטפורמה – לרדיו / לטלויזיה / לרשת / לתיאטרון / לקולנוע… כל קהל יעד והייחוד שלו שיוציא מכם יצירה בסגנונות מגוונים, ישחיז את העיפרון ויאמן את שריר הכתיבה שלכם.”

 

אימון שריר הכתיבה

אימון שריר הכתיבה

“ככל שתכתבו יותר, תהיו כותבים טובים יותר וחופשיים ממחסומי כתיבה. ממש כמו אימון ספורטיבי להעלאת הכושר הגופני או אימון בכל כלי נגינה, הכלי שלכם הוא כלי הכתיבה המחבר בין השכל לרגש. אל תתנו לחרדת “מה אם לא ייצא” להשתלט עליכם ולוותר לעצמכם מהר מדי, אל תעצרו מול חרדת “איך תישמעו”, תקשיבו ללב הילד/ה שבכם, לחלום הראשוני עם הניצוץ בעיניים וקחו ממנו כוח להמשיך.”

 

משנה מקום, משנה מזל

משנה מקום, משנה מזל

“איינשטיין טען ש”אי שפיות” זה לעשות את אותו הדבר ולצפות לתוצאות שונות. מניסיון, אני לגמרי מסכימה איתו. עם כל שינוי מגיעה התפתחות בעלילה ועל כן אני מציעה לצאת מהבית, לפגוש אנשים חדשים, לבקר במקומות חדשים, לצאת מאיזור הנוחות ומהנוף המוכר שכבר כתבתם עליו אלף פעם.”

 

צאו לטיול

“תופעה נפוצה בקרב יוצרים רבים שמתחילים לכתוב בגיל ההתבגרות עם הורמונים משתוללים ובמקום לצאת לאוויר מסתגרים בחדר הנוער וכך נוצרים שירים בגבולות החדר: השולחן, הכיסא, הגיטרה, התקרה והקירות המתקלפים. צאו מהבית, צאו לטיול! תחשבו על זה (כמשל או באמת): נסיעה למזרח או לדרום אמריקה = תרמיל מלא בשירים המבוססים על תמונות נופים, ריחות תבלינים ושלל צבעים, דמויות מגוונות וחוויות של פעם בחיים (או יותר). טיול לכל יעד שתבחרו בעולם או כאן בארץ ישראל היפה, מדן ועד אילת, על רצועת חוף הים, ברחוב ובשוק הישראלי – צאו לטיול שיצבע לכם את השירים.”

 

קראו ממיטב הפזמונאים

“קחו השראה מאמנים שאתם אוהבים, שגדלתם עליהם, שהשמיעו לכם בבית. כיוצרים ישראלים צעירים, חשוב שניקח השראה מפזמונאים מקומיים וותיקים שהמילים שלהם הן אבני דרך שעיצבו את המוסיקה הישראלית-עברית והתרבות בארץ. רשימת המומלצים שלי: אהוד מנור, נעמי שמר, יהונתן גפן, יורם טהר לב, יענקל’ה רוטבליט, יעקב גלעד, מאיר גולדברג, צרויה להב, רחל שפירא ועוד רבים וטובים.”

 

תניחו למילים להגיע

“פשוט כך. תניחו להן. הן יבואו.”