תיאוריה מוזיקלית היא תחום ידע שסביבו לא מעט סטיגמות בעולם המוזיקאים. מצד אחד, יש מוזיקאים אשר הרבה מהידע המוזיקלי שלהם יהיה מבוסס על קונספטים שונים של עולם הידע הזה, בעוד שמוזיקאים אחרים יימנעו ממנו לחלוטין מתוך חשש “להיכנס לקופסה”. במאמר זה נסביר מהי תיאוריה מוזיקלית, ומה היתרונות של ללמוד אותה.
מהי תיאוריה מוזיקלית?
תיאוריה מוזיקלית היא אוסף העקרונות וה”כללים” אשר הפכו למוסכמות לאורך ההיסטוריה המוזיקלית, ובאמצעותן ניתן להגדיר תופעות מוזיקליות שונות ובכך להפוך אותה לצורת תקשורת, או במילים אחרות, שפה. התיאוריה המוזיקלית כוללת בתוכה הגדרה של התווים השונים אשר ניתן לנגן, הגדרה של קבוצות שונות של תווים או סדרות רציפות שלהם (בין אם בצורה של אקורדים, סולמות ועוד), מקצבים שונים, ועוד תופעות מוזיקליות רבות.
האם חייב ללמוד תיאוריה מוזיקלית כדי להיות מוזיקאים טובים?
שפת המוזיקה כוללת בתוכה המון נושאים והגדרות אשר מומלץ כי כל מוזיקאי יכיר, שכן היא אחת הדרכים המוסכמות היחידות להגדיר את המון מהכלים הבסיסיים המשמשים אותנו בסיטואציות מוזיקליות רבות, בין אם הלחנה, עיבוד, נגינה ועוד. אפשר לומר כי באופן חד משמעי כל מי שבקיא בשפת המוזיקה יקבל כלי חזק שיסייע לעשייה המוזיקלית.
אך חשוב לציין גם כי תיאוריה מוזיקלית בסופו של דבר היא כלי. ידע בתיאוריה מוזיקלית יוכל לעזור בהמון סיטואציות מוזיקליות שונות אשר נפרט בהמשך, אך קיימים מוזיקאים/ות מוצלחים/ות אשר בוחרים/ות שלא להתמקצע בשפת המוזיקה כחלק מדרכם/ן המקצועית. אז נסכם ונגיד שחוסר בתיאוריה מוזיקלית יכול ליצור בעייתיות מסוימת בעבודה מוזיקלית, אך בלא מעט מקרים אינו מהווה תנאי סף ליצירה מוזיקלית איכותית.
רוצים ללמוד תיאוריה מוזיקלית בצורה מקצועית? לפרטים על קורס תיאוריה מוזיקלית במכללת BPM
האם כדאי ללמוד תיאוריה מוזיקלית? הגישות השונות
קיימות גישות רבות לשאלה אם ללמוד תיאוריה מוזיקלית. מצד אחד, כפי שציינו, תיאוריה מוזיקלית היא כלי ידע חזק. מצד שני, יש הנוטים להימנע מלמידה עמוקה של התחום עקב החשש מ”היכנסות לקופסה” אשר מגיעה על חשבון היכולת היצירתית. אז למה בכל זאת ללמוד תיאוריה מוזיקלית?
רוצים לעשות את הצעדים הראשונים שלכם בעולם התיאוריה המוזיקלית? קראו את המדריך שלנו
תיאוריה מוסיקלית ככלי לימודי
תיאוריה מוזיקלית היא ככל הנראה הדרך הכי אפקטיבית ללמוד ולהשתפר ביכולות המלודיות / הרמוניות שלנו. היכולת להגדיר תופעות מוזיקליות וסאונדים שונים (שיכולים להיות מופשטים מדי בהיעדר הגדרה) עוזרת לנו להבין בצורה עמוקה יותר מדוע מוזיקה מסוימת נשמעת כפי שהיא נשמעת, ומאפשרת לנו להשתמש בהגדרות אלו כדי לשחזר את אותן תופעות במוזיקה שלנו.
בנוסף, תיאוריה מוזיקלית מאפשרת לנו לפענח ולנתח לעומק יצירות מוזיקליות אחרות, ודרכן להבין רבדים שונים של המסר המוזיקלי שלא בהכרח גלויים לאוזן ברמה הראשונית. מוזיקאים מסוגים שונים ומגוונים לרוב משתמשים בתופעות שונות אשר מוגדרות רק ע”י תיאוריה מוזיקלית כדי לבטא נושאים, תחושות ומחשבות בצורה שלעיתים המילים או הסאונד לא יכולים או לא מספקים כדי לבטא.
תיאוריה מוזיקלית ככלי תקשורת בין מוזיקאים
בהיעדר תיאוריה מוזיקלית, תקשורת מוזיקלית הופכת למורכבת במיוחד. בהנחה ואנחנו לא יוצרים מוזיקה לבדנו, תיאוריה מוזיקלית היא כיום השפה המוסכמת המשמשת באופן אוניברסלי את רוב המוזיקאים לזיהוי של תופעות מוזיקליות שונות אשר רווחות בכל סוגי המוזיקה.
למעשה, בהיעדר שפה מוסכמת זו, כיצד נוכל ליצור בסיס שיאפשר שיתוף פעולה עם מוזיקאים שמעולם לא פגשנו על יצירה מסוימת? כמובן שיש המון מוזיקאים אשר נשענים על היכולת שלהם לזהות תווים, אקורדים ועוד באמצעות השמיעה המוזיקלית שלהם – אך קיימים המון מוזיקאים, במיוחד כאלו שבתחילת דרכם, שלא יהיו בעלי היכולת הזאת. בתרחיש כזה, היכולת להגדיר במדויק תווים, אקורדים וסולמות היא הדרך האינטואיטיבית והמהירה ביותר להעברה של רעיונות מוזיקליים.
להתייחס לעקרונות התיאוריה המוזיקלית ככלים, ולא ככללים
קיימת נטייה לחשוב כי התיאוריה המוזיקלית באה להבדיל בין טוב לרע במוזיקה. יש היגידו, לדוגמה, שכאשר אנו קוראים לדרגה החמישית בסולם (בהקשר של הרמוניה) “דומיננטה” אשר יוצרת מתח, ולדרגה הראשונה “טוניקה” אשר פורקת את המתח שנוצר ע”י הקודמת, אנחנו כבר בשלב הזה מכניסים את החשיבה שלנו לתבנית.
אולי נפתיע אתכם בכך שנגיד שצורת החשיבה הזו אינה מוטעית לחלוטין – קיימים המון מוזיקאים אשר נשענים באופן אבסולוטי על החוקיות כפי שהיא מוכתבת ע”י עקרונות התיאוריה המוזיקלית, עד כדי שהדבר יכול להוביל לתבניתיות מחשבתית שמונעת יצירתיות.
אך נגיד גם כי בסופו של דבר תיאוריה מוזיקלית אינה חוק אשר אנו חייבים לציית לו. כפי שאין במוזיקה (או בכל צורת אומנות אחרת) חוקים אמיתיים, זה תלוי בכם כמוזיקאים אם אתם מתייחסים אליה בצורה הזאת או דווקא כארגז כלים לשימושכם בעת הצורך. דרך שינוי פרספקטיבה קליל תוכלו להפוך את רשימת “החוקים” הזו למשהו שאתם דווקא הולכים בניגוד אליו, או רק משתמשים בו בעת הצורך כאשר יצירה במובן הכי ספונטני של המילה מובילה אתכם לצומת בה אתם מרגישים תקועים רגעית.
