ריוורב הוא אחד האפקטים בהם מתחילים בעולם הסאונד והמיקס יבצעו המון טעויות בטיפול בו. מדובר באפקט מורכב אשר מצריך ניסיון רב על מנת לעבוד איתו בצורה שתשאיר אחריה תוצאה נקייה במיקס. במאמר זה נדבר על כמה מהנקודות החשובות לגבי ריוורב בהקשר של מיקס, ונספק כמה טכניקות מיקס לריוורב.
מיקס ריוורב, הקדמה
ריוורב הוא אפקט שנשמע מעולה. היופי שמספק האפקט בקלות מפתה גם את הצעירים ביותר שבטכנאים להשתמש בו באופן רווי במיקסים שלהם, עד למקום שמהר מאוד הופך את הריוורב לחסר טעם, או למפגע של ממש במיקס. אחד הצעדים הראשונים לפיתרון הבעיה הזו היא להתייחס לריוורב כאלמנט בפני עצמו, זאת בגלל היותו אלמנט עם המון נוכחות שברוב המקרים יצריך את ההתייחסות הזו.
כברירת מחדל, הריוורב יהיה עשיר בהמון אינפורמציה לאורך כלל טווח התדרים, ולכן בהמון מקרים יספק לנו באופן דיפולטיבי כלים לעצב את הסאונד שלו ברמת האפקט עצמו. אך בין אם הריוורב איתו אנו עובדים מאפשר לנו את העיצוב הזה או לא, חשוב שנבין את האפקט לעומק כדי שנדע להשיג את התוצאה שאנחנו רוצים באמצעות שמיעה.
כצעד ראשון, נמליץ להשתמש בריוורב בעיקר דרך ערוץ שליחה, כך שנוכל לשלוט בסאונד הנכנס אל ויוצא מן הריוורב ללא שינוי בסיגנל שאנו מחילים עליו את האפקט.
טכניקות מיקס לריוורב
ריוורב יכול לפגוע במיקס בדרכים שונות ורבות: אובדן פאנץ’ התופים, טשטוש כללי במיקס, תוספות גוון לא רצויות ועוד. כדי להקל על הבעיות הנפוצות שנוצרות עקב שימוש רווי בריוורב, להלן מספר טכניקות אפשריות להשתלטות ווויסות שלו:
עיצוב סאונד הריוורב עם EQ
אחת הבעיות הנפוצות בהקשר של ריוורב היא עומס שנוצר באזורי תדרים מסוימים. לעיתים, גם אזור תדרים שאינו מרגיש עמוס בסיגנל המקורי יהפוך לעמוס בהקשר של ריוורב. לכן חשוב להשתמש באיקוולייזר על מנת לבצע סינון של התדרים הלא רצויים.
לרוב, התדרים העמוסים של הריוורב יהיו בטווח התדרים הגבוה והנמוך, והם אלה שמומלץ לבדוק ראשונים כאופציה לחיתוך, זאת על מנת לתת לריוורב סאונד נקי יותר שמעמיס פחות. אך ניתן לבצע הנחתה או הגברה גם של נקודות ספציפיות לאורך טווח התדרים, כל עוד מסייעים לסאונד טוב יותר. לדוג’: ריוורב על תוף סנייר יכול לטשטש את הפאנצ’יות של הסנייר. ניתן לחפש עם איקוולייזר את התדר הבסיסי שלו ולהנחית אותו מערוץ הריוורב, מה שלרוב יפנה מקום בטווח התדרים לסנייר המקורי.
לעיתים נצטרך מספר מצומצם מאוד של מידע מערוץ מסוים שיעבור דרך הריוורב על מנת לתת לו את תחושת החלל. כדרך להתנסות, ניתן להשתמש בריוורב כאשר מסננים את כל התדרים מ-5KHz ומעלה, ומ-500Hz ומטה – כמובן שמקרים שונים יוחמאו מחיתוכים שונים, לכן חשוב להאזין ולשנות ע”פ טעם.
הנחתת ריוורב עם Sidechain
בהמון מקרים, ריוורב שנוסיף לאלמנטים פרקסיביים יגרעו מתחושת הפאנצ’יות שלהם. בין אם מדובר בריוורב על האלמנט עצמו, או בריוורב על אלמנט אחר עם תדרים חופפים לאלמנט הפרקסיבי, בהמון מקרים תיווצר תחושה מטושטשת שתרכך עד תבטל את הפאנץ’ של אותם אלמנטים.
פיתרון מעולה לבעיה זו יהיה סיידצ’יין. ניתן ליישם סיידצ’יין קומפרסור (או לחילופין סיידצ’יין גייט לאפקט שונה) על הריוורב שיקבל טריגר מהתופים, ואף לעיתים מומלץ ליישם קומפרסיית סיידצ’יין על הריוורב מהאלמנט עליו הוא מיושם, כך שהפאנץ’ הראשוני של הסאונד ינחית את עוצמת הריוורב ובכך “יפנה לו מקום”.
שימוש בסיידצ’יין מאפשר לנו שימוש קיצוני יותר בריוורב עם זמני דעיכה ארוכים יותר, מה שיסייע לתחושת תנועה במיקס. כמובן שיש לשים לב כי אנחנו משתמשים באפקט זה בחוכמה ובצורה שלא פוגעת במיקס בדרכים אחרות. ניתן להשתמש באפקט הזה בהמון דרכים שונות דרך מיקומים שונים של מנגנון הסיידצ’יין לאורך השרשרת, לדוגמה: התנסו בריוורב תופים שמקבל סיידצ’יין מהתופים עצמם לפני שמוזנים לריוורב דרך מיקום הקומפרסור לפני הריוורב בשרשרת ערוץ השליחה (כך שמשפיעים על הסיגנל הנכנס לריוורב בלבד).
התאמת זמני הריוורב לטמפו הפרויקט
אחת הטכניקות הטובות ביותר להטמעת הריוורב בתוך המיקס היא התאמתו לטמפו הפרויקט. הכוונה היא שאורך הריוורב יהיה מותאם באורכו לאורך של פעמות ותתי-חלוקות ריתמיות, כפי שנגזר מ-BPM הפרויקט.
בריוורב 2 פרמטרים מרכזיים הנמדדים בזמן: פרה-דיליי (העכבה בין שמיעת הסיגנל לבין תחילת הריוורב) ואורך הזנב / דעיכה. אנחנו יכולים להשתמש בכלים כמו מחשבון למדידת אורכי תווים בשניות ע”פ טמפו על מנת לתזמן את 2 הפרמטרים הללו לפרויקט שלנו.
לדוג’: ביצירה בטמפו של 90BPM, נסו להשתמש בריוורב עם פרה-דיליי באורך של תו 1/64 (נחשב ע”פ המחשבון בלינק, אורך של תו 1/16 בטמפו של 90BPM יהיה 167 מילי שניות, לחלק ל-4 יביא אותנו לבערך 42 מילי שניות), ודעיכה באורך תו חצי (ע”פ המחשבון, אורך של 1/4 יהיה 667, כפול שתיים נקבל שנייה ו-334 מילי שניות).
מיקס ריוורב דרך אוטומציה
בעיה שרלוונטית בעיקר לריוורבים עם זמני דעיכה ארוכים היא השתהות של אקורדים מסוימים מעבר לזמן בו אמורים להופיע, מה שיוצר לעיתים שילובים צורמים ביניהם. הפיתרון האינסטינקטיבי לבעיה כזו תוכל להיות קיצור זמני הריוורב, אך בהמון מקרים פיתרון זה יצריך פשרה על הסאונד שננסה להשיג דרך הריוורב הארוך.
לכן נוכל להשתמש באוטומציות של כיבוי והדלקה על הריוורב, כך שיכובה ויודלק מהר בכל פעם שמופיע אקורד חדש (דוגמה בתמונה). התוצאה תהיה זנב ארוך ועשיר שנקטע, והחלתו מחדש תבצע פעולה של ריסט לתוכן העובר דרכו ותאפשר לאקורד העוקב אחריו להישמע ללא הפרעות של האקורדים הקודמים. יש לבצע את הפעולה הזאת בשמיעה כדי לראות שקטיעת הזנב הקודם אינה פתאומית מדי.
סאונד ריוורב, סיכום
הריוורב הינו סאונד מורכב במיוחד אשר חשוב להיות מאוד זהירים בשימוש בו. שימוש לא מושכל בריוורב יכול להביא לתוצאה של מיקס שנשמע עמוס ודליל בו-זמנית, כך שגם אם השימוש שלכם בריוורב מינימלי במיוחד – חשוב לבחון את התוצאה של החלת הריוורב על המיקס, ולהשתמש בטכניקות הנ”ל ובייחוד בשמיעה על מנת למנוע את האפקטים ההרסניים שיכול להיות לאפקט המרהיב הזה לפעמים.
רוצים להעמיק בעולם הסאונד? קראו את מאגר המדריכים שלנו בנושא מיקס ומאסטרינג
Source: iZotope
למדריכים נוספים על אפקטים:
מיקס ומאסטרינג, מאגר מדריכים וטיפים
אפקטים ומעבדים בעולם הסאונד, מבוא
EQ (איקוולייזר), מדריך למתחילים
סאונד ומיקס ריוורב (Reverb)
