לא משנה אם אתם דיג’ייז או אנשי רדיו, אוהבי מוזיקה אלקטרונית או זמרים יוצרים, יש משהו בתקליטים שגורם לכולם לאהוב אותם. לכן זה לא מפתיע שאחד הימים האהובים עלינו בשנה הוא יום התקליט (או במקור – Record Store Day), אירוע בינלאומי שהחל בניו-יורק במטרה לסייע לחנויות תקליטים קטנות ועצמאיות. ליוזמה הייתה הצלחה אדירה: חברות תקליטים מסחריות ועצמאיות ברחבי העולם מוציאות הוצאות מיוחדות לאספנים, והחנויות חוגגות בהופעות, מבצעים ומכירות. בנוסף, בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית במכירות הויניל – רק בשנה שעברה נמכרו 1.29 מיליון תקליטים, לראשונה מזה שנים.
לכבוד החגיגות ביקשנו מאנשי צוות המכללה לספר על התקליט ששינה את חייהם – ולמרות הבחירה הקשה, קבלו מגוון אקלקטי ומרגש של תקליטים מכל הזמנים, עם קצת נוסטלגיה, המון אהבה לויניל ובעיקר מוסיקה טובה.
עידן חונה, מייסד המכללה ומנכ”ל
Bob Sinclar – Paradise
תמיד הייתי מכור ל-BPM ולגרוב של האוס, אבל ההאזנה לאלבום של Bob Sinclar הייתה הפעם הראשונה בה נחשפתי לעולם השמח של ההאוס הצרפתי. לא יכולתי להאזין לאלבום בלי לחייך, והאלבום הזה גרם לי להתאהב במוזיקה שמחה וכיפית. בעקבות ההאזנה לאלבום הזה, במשך קריירה שלמה תקלטתי האוס אפלולי פחות והרבה יותר שמח.
יריב עציון, מייסד המכללה ומנהל פדגוגי
Der Dritte Raum – Hale Bopp
הקטע הזה שיצא ב-1998 מסמל עבורי יותר מכל את שיאה ומותה של התקופה היפה ביותר של תרבות הקלאבינג בישראל. שמעתי את התקליט הזה בסניף Tower Records בבית האופרה בתל אביב וכל כך אהבתי אותו שקניתי את כל העותקים שהיו. הטראק הזה כולל בתוכו את כל המרכיבים שצריכים להיות במוסיקה: מקוריות, אנרגיה וגרוב, בנייה איטית של הרעיון ומלודיה ממכרת שאי אפשר לשכוח.
אייל גולדמן, מרצה בקורסי DJ ורדיו
Beastie Boys – Check Your Head
זה האלבום שהפך אותי מנגן למוסיקאי, ממאזין לאספן דגימות, מילד לגבר. ובגללו החלטתי להבין מה זאת אומרת “להפיק מוסיקה” ולא רק לנגן אותה. בזכותו אני נמצא איפה שאני היום.
אורן זיגלמן, מנהל מחלקת שיווק
Eastern Jam – Chase and Status
בחרתי בבאנגר רוצח הרחבות Eastern Jam של צ’ייס וסטאטוס ששוחרר בלייבל דראמ נ’ בייס המפואר Ram Records מכיוון שהוא מסמל מבחינתי הרבה לילות לבנים של מסיבות אדירות. הקטע עצמו מופק באופן סופר איכותי והסאונד שלהם מדהים. בלי קשר, אני חושב שזה התקליט הכי יפה שיש לי- זו לא העטיפה, הארט תבוע על התקליט עצמו.
ניצן פינקו, מנהלת תוכן ומדיה חברתית
War on Women – War on Women
יש רק מילה אחת שמתארת את ההרגשה לאחר ההאזנה הראשונה שלי לתקליט של War on Women: הלם. פשוט לא האמנתי למה ששמעתי: הרגשתי שסוף סוף הגיע התקליט שחיכיתי לו כל כך הרבה זמן. בתקליט הזה הרכב ההארדקור הפמיניסטי מבולטימור יוצא כנגד סקסיזם בצורה החריפה והחזקה ביותר ששמעתי אי פעם, בשירים דחוסים וקשים ועם זאת מלודיים ומתוחכמים מוזיקלית, וכל האזנה נוספת מחזקת בי את התקווה שלמוזיקה יש תפקיד מהפכני והיא יכולה לשנות את דרכי החשיבה והפעולה שלנו בעולם.
בר זבדה, מחלקת שיווק
Tame Impala – Lonerism
שמעתי את השיר Feels Like We Only Go Backwards ממש במקרה בפלייליסט אקראי ביוטיוב לפני 3 שנים. זו הייתה הפעם הראשונה ששמעתי את המוזיקה של Tame Impala והחיים שלי השתנו מוזיקלית לחלוטין באותו הרגע. הייתי כל כך מכורה שהחברה הכי טובה שלי הבינה שהמתנה הכי טובה לקנות לי ליום ההולדת היא התקליט Lonerism שלא יצא מהפטיפון שלי מהרגע שהוא הגיע לשם. הסאונד המיוחד של הלהקה האוסטרלית, שמשלבת מוזיקת רוק פסיכדלי עם צלילים מהסיקסטיז ונגיעות מגוונות מסרף, אלקטרוניקה, דרים-פופ ורוק אנד רול, שינה את כל עולם המוזיקה שלי והעביר את מלוא תשומת הלב שלי אל היבשת האוסטרלית. מאז, הלהקה, שגרמה לי לאהוב גם את כל הרכבי הצד המדהימים של חבריה, לא מפסיקה לאכזב אותי ואני כבר בקושי מתאפקת מציפייה לאלבום החדש שלהם שצפוי לצאת השנה.
שחר זלצמן, מחלקת שיווק
Frank Sinatra – In The Wee Small Hours
כשחושבים על פרנק סינטרה, לרוב חושבים על בחור מוצלח ועליז עם שירים מפוצצים, עמוסים בכלי נשיפה וכינורות. אבל באמצע הפיפיטיז סינטרה, שאמנם הצליח בעולם המשחק, התחיל לאבד את זה בחייו הפרטיים והמקצועיים. הוא עבר חברת תקליטים (מפני שלא רצו לעבוד איתו) והוא עבר משבר אישי עם אשתו השנייה (השחקנית אווה גרדנר) שעזבה אותו. למרות כל הזוהר, סינטרה מצא את עצמו שוב ושוב משוטט בבדידות ברחובות לוס אנג’לס, שכל מה שיש לו להתנחם בו זה וויסקי, סיגריות והקול שלו. האלבום In The Wee Small Hours נחשב לאחד מאלבומי הקונספט הראשונים בעולם. הוא מכיל שירים מלנכולים שמתחברים אחד לשני ומביאים את הסיפורים של “הגבר הישן” שמנסה להתמודד לראשונה בחייו עם “בעיות חדשות”.
גיא בן צבי, סגן מנהל פדגוגי ומרצה במסלול זמר יוצר
Aladdin Sane – David Bowie
זה התקליט הראשון שקניתי בחיי לפני יותר מעשרים שנה. נסעתי לעיר הקטנה (נס ציונה) ושם קניתי את התקליט. חזרתי הביתה, פתחתי את העטיפה הגדולה, הקשבתי למוסיקה המדהימה וקראתי את המילים ומאז אני לא מפסיק להפוך צדדים. למרות שעות רבות של בהייה בעטיפה, רק כעבור שנים רבות, כשקראתי על אח של בואי, הבנתי את שם האלבום: A lad insane.
עמית מגן, מרצה במסלול אולפן ביתי
The Police – Zenyatta Mondatta
אחרי התלבטויות רבות בחרתי את Zenyatta Mondatta של The Police, אלבום משובח של להקה משובחת. התקליט הזה עושה לי מצב רוח טוב.
ליה שפיגל, מחלקת שיווק
Suicidie – Suicide
Suicide היו בין ההרכבים שעיצבו את סצינת הפאנק האמריקאית של שנות השבעים והשמונים. מעבר לכך שמדובר באלבום מעולה, יש שמייחסים אליו את השורשים של הסינתפופ, הדאנס התעשייתי והטכנו, וזה באמת לא מפתיע כי כל כך הרבה מוזיקאים ציינו אותם בתור השפעה מרכזית על היצירה שלהם, מסוניק יות’ ועד דפש מוד.
וגם DJ PIPE (עמית רואי), מרצה בקורס דיג’יי, בחר את התקליט שלו:
מה התקליט ששינה את חייכם? ספרו לנו בעמוד הפייסבוק שלנו 🙂 יום תקליט שמח לכולן/ם!
