הקלטה איכותית של כלי נגינה היא כישור שלוקח ניסיון רב כדי לפתח, ולאורך השנים הומצאו לה שיטות רבות לביצוע. במאמר נדבר על Reamping (הגברה מחדש), אחת מטכניקות ההקלטה הפופולריות ביותר כיום, ונסביר על מספר שיטות לבצע אותה.
מה זה Reamping? הקדמה
Reamping הוא תהליך הקלטה בשני שלבים, שפותח כדי להגדיל את מגוון תוצאות הסאונד הניתן לקבל מהקלטה של כלי נגינה. בשלב הראשון, מקליטים סיגנל נקי או יבש למחשב או מכונת ההקלטה, ובשלב השני, מקליטים את הסיגנל מחדש אחרי שליחה שלו למגבר. ניתן אף להוסיף אפקטים שונים, למשל פדאלים לגיטרה או פלאגינים, במהלך התהליך.
עם איזה כלי נגינה ניתן לעשות Reamp?
טכניקה זו מתאימה במיוחד להקלטות גיטרה חשמלית, אך היא יכולה לעבוד גם עם כלים וערוצים אחרים במידה ורוצים להשיג צבע נוסף.
צפו במדריך בהנחיית עמית מגן להקלטת גיטרות באולפן
ריאמפינג, יתרונות הטכניקה
לטכניקה הריאמפ יתרונות רבים. שימוש בהגברה מחדש בתהליך ההקלטות מאפשר להתרכז בתיעוד הביצוע המיטבי בזמן ההקלטה, ולדאוג לאיכות הסאונד בשלב מאוחר יותר. אחרי תיעוד הביצוע ובחירת הטייק המתאים, אפשר להקדיש זמן לבחירה והצבת מיקרופונים בחלל, לבחירת המגבר, האפקטים ולכיוון הפרמטרים השונים.
בנוסף, טכניקה זו מאפשרת לנו לחזור אחורה ולשנות את הסאונד של הערוץ במידת הצורך, על מנת שישב נכון יותר במיקס ככל שההפקה מתקדמת. לדוגמה: אנחנו יכולים לגלות שהסאונד של גיטרות הליווי עשיר ומלא מידי, ותופס מקום באזור בו מנגן הבס ויוצר מיסוך. בעזרת הגברה מחדש, אנחנו יכולים לשנות את סאונד המקור בצורה טבעית ולהקליט, זאת במקום להשתמש במעצבי סאונד דוגמת איקוולייזר על מנת להכניס את הכלי “בכוח” למיקס.
הגברה מחדש באולפן הביתי
מנקודת מבטו של המפיק באולפן הביתי, מדובר בדרך המאפשרת להשיג סאונד מציוד מקצועי יותר שלאו דווקא נמצא ברשותו. כלומר, ניתן להקליט את כלי הנגינה באולפן הביתי בצורה ישירה (Direct) ולאחר מכן ללכת לאולפן בו קיים הציוד והחדר הרצויים ולהקליט את הביצוע הנבחר, שבוצע מבעוד מועד. טכניקה זו גם מאפשרת לתקן את הביצוע בעזרת תוכנה לפני שיוצאים להקלטות.
חשוב לזכור! למערכות שונות יש התנגדויות ועוצמות שונות, בדגש על מעבר מציוד מקצועי לציוד ביתי ולהיפך. ציוד ביתי כמו גיטרה חשמלית ומגבר עובדים בעוצמת Instrument, ואילו כלים מקצועיים כמו מיקסרים וכרטיסי קול עובדים בעוצמת Line, שהיא גבוהה יותר ובעלת התנגדות נמוכה יותר מעוצמת ה-Instrument ומעוצמת המיקרופונים (Mic Level). לכן, על מנת להעביר סיגנל מסוג ציוד אחד לשני מומלץ להשתמש במתאמים שונים. במידה ולא נעשה זאת, במקרה הטוב אנחנו עלולים לאבד את הסאונד העשיר ביותר שהכלי יודע להפיק, ובמקרה הרע נפגע בציוד עצמו.
איך עושים Reamp?
כפי שאמרנו, את תהליך הריאמפינג ניתן לבצע עם מגוון של כלי נגינה, אך בגלל שהוא הפופולרי ביותר בגיטרות חשמליות, נצא מנקודת הנחה כי ברצוננו לבצע את התהליך עם גיטרה חשמלית.
שלב ראשון: הקלטה
ישנן כמה דרכים לבצע את שלב ההקלטה: בצורה אנלוגית ודיגיטלית או רק בצורה דיגיטלית, כאשר לכל צורה יש את היתרונות והחסרונות שלה.
בצורה אנלוגית ודיגיטלית:
1. מחברים את הגיטרה לקופסת חיבור-ישיר (Direct Input / Injection Box או פשוט DI) ואותו לקדם-מגבר (Pre-amp) או לכניסת הכלי (Instrument או Hi-Z בכרטיס קול המאפשר Reamping).
2. מחברים את יציאת המעבר (Thru) של ה-DI / היציאה המתאימה בכרטיס הקול למגבר.
3. מוודאים שיוצא סאונד מהמגבר ושמקבלים סיגנל בכרטיס הקול.
4. מציבים את המיקרופון הרצוי מול המגבר.
5. פותחים שני ערוצים שונים בתוכנת ה-DAW שלכם (דוגמת קיובייס או אייבלטון לייב): ערוץ ‘נקי’ וערוץ מוגבר.
6. מקליטים את שני הערוצים במקביל.
יתרונות השיטה הזאת רבים: ראשית, הגיטריסט שומע את המגבר וזה יכול לסייע לו להגיע לביצוע טוב יותר. שנית, במידה והגיטריסט מייצר פידבק מהמגבר, הוא יתועד גם בערוץ ה’נקי’ בצורה נקייה. בנוסף, שילוב (מיקס) הערוץ המקורי והערוץ שהוגבר מחדש יכול ליצור סאונד מיטבי שלא היה ניתן להשיג מהערוצים בצורה אינדיווידואלית.
בצורה דיגיטלית בלבד:
1. מחברים את הגיטרה לקופסת DI ואותה לקדם-מגבר (Pre-amp) או לכניסת הכלי (Instrument או Hi-Z) בכרטיס קול המאפשר Reamping.
2. בוחרים את פלאגין מדמה המגברים המתאים ביותר לנגן (אופציונאלי).
3. מקליטים את הביצוע.
יתרונות השיטה הזאת: לא נדרש ציוד רב, אין רעש ממגבר חזק, ולרוב זאת אפשרות הקיימת לכל מפיק ביתי. בנוסף, זה יכול לשפר את איכות הביצוע של הנגן בזכות מדמה ובעזרת שימוש באפקטים שונים מה-DAW שלכם ללא התחייבות, ומאפשר להתרשם מהסאונד הסופי של הקטע.
שלב שני: Reamping
1. שולחים את הביצוע הנקי מכרטיס הקול החוצה. מומלץ ליצור יציאה נוספת השונה מיציאת המאסטר למוניטורים.
- בכרטיס עם אפשרות ל-Reamping משתמשים ביציאה המתאימה.
- במידה ואין ברשותנו כרטיס כזה, משתמשים במכשיר הנקרא DI הפוך / Reamping Box.
2. מעבירים את הסיגנל דרך שרשרת האפקטים הרצויה (אם יש), או ישירות למגבר.
3. מעצבים את הסאונד עד קבלת התוצאה הרצויה, בוחרים ומציבים מיקרופונים לפי שיקול דעתנו.
4. מקליטים.
בעזרת שיטה זו אנחנו יכולים לשלוח את הערוץ למגבר ולהקליט במשך שעות. בנוסף, בהפקות עם גיטריסטים רבים עם ציוד שונה, ניתן להקליט אחר כך את הכל על מגבר אחד כדי ליצור סאונד אחיד.
בעיות נפוצות בריאמפינג
אחת הבעיות הנפוצות היא רעש סטטי חזק מאוד היוצא מהמגבר כאשר הוא דלוק ולא מתנגן כלום דרכו. חיבור המגבר לשקע אחר משקע כרטיס הקול עשוי לעזור, אך בעיה זאת נובעת בעיקר מענייני הארקה. מערכת חשמלית צריכה להיות מוארקת פעם אחת בנקודה אחת – ברגע שגם המגבר וגם כרטיס הקול מוארקים, נוצר רעש סטטי. מומלץ לוודא שמגבר מחובר לחשמל בכבל ללא הארקה (כלומר תקע עם 2 פינים, לעומת 3 – כמו בתמונה בתחילת הפסקה) כדי למנוע את הבעיה הזאת.
בעיה נוספת יכולה להיווצר במידה ועורכים ומתקנים טייקים רבים בתוכנה ומאחדים אותם לטייק אחד. הטייק יכול להישמע באופן מיטבי במחשב בצורתו היבשה וגם דרך מדמה מגבר, אך כאשר נרצה להגביר מחדש את הסיגנל הערוך נוכל לעיתים לשמוע קטיעות וסאונד לא אחיד דרך המגבר החשמלי. הפתרון הוא להסתמך בעיקר על השגת טייק כמה שיותר טוב, ופחות על עריכות מחשב שיבנו את הטייק שאנחנו רוצים. העריכה היא לחלוטין אפשרית, אך כדאי לבדוק את התוצאה לפני שמתחייבים לסאונד.
ריאמפינג, סיכום
ריאמפינג היא אחת משיטות ההקלטה הפופולריות ביותר כיום, ושווה להתעמק בה על מנת להצליח להוציא את התוצאה המיטבית מהקלטות כלי הנגינה שלנו.
רוצים ללמוד הפקה מוזיקלית בצורה מקצועית? לפרטים על מסלול BSP המקיף לסאונד והפקה מוזיקלית במכללת BPM