מה זה פלאגין? מדריך למתחילים

פלאגינים (Plug-Ins) הם כלים אשר נמצאים בשימוש בכל הפקה ממוחשבת שניתן לחשוב עליה. במאמר הזה נסביר לכם מה זה פלאגין, באיזה פורמטים ניתן למצוא אותו, ואיזה סוגים שונים של פלאגינים יש.

רוצים להיכנס לעולם הסאונד וההפקה בצורה מקצועית? לפרטים על מסלול BSP המקיף להפקה מוזיקלית במכללת BPM

מה זה פלאג-אין (Plug-in)?

פלאגין הוא ממשק בתוך תוכנת הסאונד וההפקה שלנו (DAW, כדוגמת קיובייס, אייבלטון לייב, פרוטי לופס, לוג’יק וכו…), אשר מטרתו להיות כלי (בין אם כלי-נגינה, אפקט, מעבד או מנתח) שניתן להוסיף להפקות.

הפלאגין מגיע בכל מיני צורות, ויכול לשרת הרבה מאוד פונקציות. כיום ניתן בקלות לבצע תהליך יצירה והפקה שלם דרך שימוש בפלאגינים בלבד, ללא כל הקלטה של כלי נגינה אמיתיים. ניתן גם לבצע מיקס ומאסטרינג ללא שימוש בכלים חיצוניים בכלל.

סוגי פלאגינים

לכל שימוש מוזיקלי שתוכלו לחשוב עליו, סביר להניח כי יש פלאגין המתפקד ככזה. כמה דוגמאות לסוגי פלאגינים שניתן למצוא בשוק:

מדמה כלי נגינה (Rompler)

משפחת הרומפלרים מטרתה בדרך כלל לדמות כלי נגינה קיים, כמו פסנתר, כינור או גיטרה לדוגמה. רומפלרים עובדים בצורה בה קיימת ספריית דגימות אודיו, כאשר כל דגימה הינה הקלטה קצרה של אותו כלי מנוגן בתווים שונים, עוצמות שונות, סגנונות נגינה שונים ועוד.

כיום אפשר למצוא כמעט כל כלי נגינה אפשרי בצורה של פלאגין, או ספריית דגימות המיועדת לפלאגין קיים, וחלק מהשחזורים בשימוש נכון מבחינה מוזיקלית וטכנית יכול אף להטעות אותנו אם מדובר בכלי מציאותי או ווירטואלי.

קחו כדוגמה את שיר הפתיחה של משחקי הכס, אשר מנוגן בו סולו צ’לו ע”י כלי ממוחשב שמדמה צ’לו. האם שמים לב שמדובר בצ’לו ממוחשב? אתם תהיו השופטים.

Game of Thrones Opening Credits

סינת’יסייזר (Synthesizer)

הסינת’יסייזר הוא אחד הכלים שפורחים בהחלט בעידן ההפקה המוזיקלית הממוחשבת. כיום ניתן למצוא דימויים וחיקויים דיגיטליים של כל דגם מפורסם של סינת’יסייזר שתוכלו לחשוב עליו, יחד עם סינת’יסייזרים חדשים לחלוטין אשר מגיעים בצורה של פלאגין.

סאמפלר (Sampler)

בדומה לרומפלר, סאמפלר הוא מכשיר המיועד לנגן דגימות אודיו, ולבצע עליהן תהליכי שינוי ועיוות במידה ונרצה. אך ההבדל העיקרי בינו לבין הרומפלר הוא שסאמפלר ייתן לנו גישה לדגימות בתוכו, ויתן לנו להשתמש בדגימות משלנו במידה ונרצה. למעשה חלק מהסאמפלרים יגיעו ללא סאמפלים מובנים בתוכם, ומצופה מאיתנו המשתמשים להוסיף אותם.

הסאמפלר בדרך כלל יאפשר לנו לבצע מספר פעולות עם הדגימות שנעביר דרכו:

• פריסה של הדגימה על גבי מקלדת, בכדי לנגן על הדגימה בגבהי צליל (Pitch) שונים.
• מניפולציית אודיו של הדגימה, כמו נגינה של הדגימה ברוורס, נגינה מקוטעת, נגינה בלופ ועוד…
• השמת אפקטים על הדגימות בסאמפלר כמו פילטר (EQ).

אפקטים ומעבדי סאונד

גם האפקטים הפכו ליעילים במיוחד בעולם ההפקה הווירטואלית. מספר רב של אפקטים איקוניים מהעבר קיבלו שחזור דיגיטלי, וכמובן שהמון אפקטים וסוגים מיוחדים וחדשים של עיבוד קיבלו במה בתוכנות ה-DAW.

דוגמה לשחזור דיגיטלי של חברת UAD לאיקוולייזר האייקוני, Pultec

באיזה צורה משתמשים בפלאגינים?

הצורה בה ניישם את השימוש בפלאגינים בהפקה שלנו ב-DAW תשתנה ע”פ סוגי הפלאגינים השונים. במידה ומדובר בפלאגין אשר מתפקד ככלי נגינה, יוקדש לו ערוץ משלו (בד”כ ערוץ MIDI, כך שנוכל לנגן עליו עם פקודות MIDI). במידה ומדובר באפקט / מעבד / מנתח, נשתמש בו על ערוץ קיים שיש עליו מידע, והפלאגין יעביר את הסאונד תהליך.

כאשר מדובר בפלאגין שאינו כלי נגינה, קיימות מספר שיטות להשתמש בו:

אינסרט (Insert)

שימוש בפלאגין כאינסרט אומר שאנחנו מיישמים את הפלאגין באופן ישיר על הערוץ הרצוי, וכלל האודיו עובר דרכו, כלומר האודיו המושפע מהאפקט יבוא על חשבון האודיו כפי שהיה לפני השימוש בו.

אך חשוב לציין, רוב הפלאגינים המיועדים לשימוש באינסרט יכללו בתוכם פרמטר שנקרא Dry/Wet, אשר קובע את היחס שנשמע בין הסיגנל לפני שעבר דרך האפקט (Dry) ואחרי שעבר דרך האפקט (Wet), ונותן לכם אפשרות להעביר רק חלק מהאודיו דרך האפקט, כאשר השארית נשארת ללא השפעה. לדוגמה: אם נרצה להשתמש באפקט קומפרסור על ערוץ אודיו של גיטרה חשמלית באינסרט, כשפרמטר ה-Dry/Wet של הקומפרסור יהיה על 20% Wet, נקבל שילוב של 80% מאיך שנשמע הסינגל לפני השימוש בקומפרסור, ו-20% מאיך שנשמע בהשפעת הקומפרסור.

פרמטר ה-Dry/Wet חשוב במיוחד, שכן בהמון אפקטים נרצה שההשפעה תהיה עדינה, ללא אובדן של הסיגנל המקורי על חשבון זה.

שליחה (Send/Auxillery)

שימוש בפלאגין בשליחה אומר שאנחנו פותחים ערוץ נוסף אשר מיועד להכיל בתוכו את האפקט, ואליו ניתן לשלוח ערוץ או מספר ערוצים בכדי שיושפעו מהאפקט. בניגוד לאינסרט, המידע שעובר דרך האפקט יתווסף על כלל המיקס, ולא יבוא על חשבון הערוצים המקוריים.

השימוש בשליחה יכול לשרת מספר פונקציות:

1. היכולת לשלוח מספר ערוצים במקביל. היתרון הזה מאפשר לנו מצד אחד לחסוך בכוח עיבוד במחשב (CPU) במידת הצורך, ומצד שני באפקטים מסוימים (כמו ריוורב) יכול לתת אפקט אחיד לכל הערוצים שנשלחים אליו, ובכך ליצור תחושת “הדבקה” אשר מאחדת את הערוצים יחדיו ומונעת תחושת הפרדה בין כלים במיקס.
2. היכולת לבצע עיבוד של אפקטים ללא “פגיעה” בערוץ המקורי.
3. ההפרדה לערוץ נוסף נותנת לנו שליטה ממוקדת בסאונד של האפקט באופן עצמאי. כלומר, נוכל להחיל אפקטים אחרים על אותו ערוץ שליחה עם האפקט, בלי שישפיע על הערוץ המקורי. בנוסף, נוכל לשלוט בווליום של האפקט בלבד, ללא השפעה על הערוץ המקורי.

מתי נשתמש באינסרט ומתי בשליחה?

יש אפקטים מסוימים אשר בהרבה מקרים יתאימו לשימוש באינסרט, ומסוימים שיתאימו בשליחה, ויש כאלה שיכולים להתאים לשניהם בהתאם להקשר.

כחוק כללי, אפקטים אשר מטרתם להעביר את הסאונד תהליך עיבוד שאמור לבוא על חשבון הסאונד המקורי של הערוץ, בדרך כלל יקבל שימוש באינסרט. אפקטים שעונים על הקריטריון הזה לדוגמה: קומפרסור, איקוולייזר (EQ), דיסטורשן\סאטורציה, פייזר, פלאנג’ר, ועוד.

בשליחה לעומת זאת, נשתמש באפקטים אשר לא נרצה שיבואו על חשבון הסיגנל המקורי, ובאים כתוספת בלבד. אפקטים שמתאימים במיוחד לשימוש בשליחה הם ריוורב ודיליי.

כמובן שלמרות הדוגמאות, אין זה בא לומר באופן חד-משמעי כי אותם אפקטים מתאימים אך ורק לשימושים אלו. לדוגמה, קומפרסור יכול לעבוד מעולה בתצורה של שליחה למען עיבוד מקבילי.

איך משיגים פלאגינים?

כיום קיימות המון חברות שמייצרות פלאגינים מכל הסוגים, בנוסף לחברות שהיו קיימות שנים בעולם האודיו האנלוגי והחלו לייצר פלאגינים בכדי להשתלב בעולם האודיו הדיגיטלי.

הפלאגינים נחשבים מוצר לכל דבר, וניתן להשיג מספר לא מבוטל של פלאגינים בחינם (לחצו על הלינק בכדי להגיע למאגר שלנו לפלאגינים חינמיים להורדה), אך קיימים היום לא מעט פלאגינים שניתן לקנות בתשלום, ויכולים להיות לא פחות יקרים מכלי נגינה איכותיים.

באיזה פורמט מגיעים פלאג-אינים?

כיום קיימים מספר סטנדרטים לסוגי הקבצים בהם מגיעים פלאגינים, כאשר כל DAW תהיה תואמת לחלק מהם. סוגי הפורמטים מסווגים ע”י סוג הקובץ (כדוגמת VST, AU ועוד…), וע”י קצב-סיביות (Bit-rate, עם אופציה ל-32-Bit או 64-Bit), שנקבע ע”י קצב הסיביות של התוכנה שבד”כ ייקבע ע”פ קצב הסיביות של המחשב עליו תעבדו.

להלן מקרא של התאמת הפורמטים השונים לתוכנות ה-DAW השונות: