ללא ספק, החודשים האחרונים היו רכבת הרים מטורפת, כולל לתעשיית התרבות הישראלית. בחודש מרץ התבשרנו שכולם צריכים להיכנס לבתים ללא יוצא מן הכלל – אמנים, מפיקים, אנשי במה ויוצרי תוכן נכללו גם הם בגזרה, מה שהביא לטלטלה משמעותית לאנושות ושינוי גדול. עם זאת, כולנו יודעים ששינויים ומשברים יוצרים משהו חדש, ואמנים (כיאה לאמנים) מוצאים במוזיקה מפלט אמיתי לתחושותיהם. במאמר הזה נסקור את השינויים בישראל התקופה מורכבת זו וננסה להבין מה צופה העתיד אל מול ההגבלות ההולכות ומשתנות.
עולם התרבות והמיזמים בתקופת המגפה
כאמנים בעצמנו, אנו יודעים שהיצירה היא אינה דבר שתלוי אך ורק בסביבה, היא זורמת בדמינו ונעשה הכל כדי להמשיך לחפש דרכים לקיומה, יהיה המחיר שיהיה לכך. מסוף מרץ, ראינו שינויים רבים שקרו בעולם הבידור: מועדוני לילה הפכו לאולפני שידור, אמנים רבים הפכו את חדרי ביתם לבמות ויוזמות חדשות ליצירה מרחוק צצו ללא הפסק. את העתיד הקרוב קשה לחזות, אם בכל מקרה סצנה תרבותית הינה דבר דינמי שמשתנה ללא הפסק, עכשיו זה קורה בבת אחת. אנו מבינים טוב מאוד שאירועים הכוללים קהל, כמו הופעות ומסיבות, מקדשות את המפגש והקרבה החברתית, אך קשה להתעלם מהעובדה שבזמן הקצר הזה קיבלנו איזושהי הצצה לעתיד שיכול להוות אלטרנטיבה מעניינת למי שאין באפשרותו לצאת מהבית ועדיין מעוניין לצרוך או לייצר תרבות.
שידורי מוזיקה לייב ממועדונים
דבר שקרה באופן כמעט מיידי לאחר הודעת הממשלה על איסור התקהלויות הוא שרבים ממועדוני הלילה, אולפני ההקלטות ובתי האמנים הפכו את חלליהם לאולפנים המשדרים תוכן וכך איפשרו לתקליטנים והאמנים המקומיים להמשיך להשמיע את קולם. בין כל שידורי הלייב היה ניתן למצוא את מועדוני האלפאבית, גגארין, צ’יימבר, בר הג’אספר ג’ונס ועוד… כאשר הבולט ביניהם, מועדון האלפאבית הנחשב לאחד הלוקיישנים הפופולריים בתל אביב בשנים האחרונות, שידר תוכן על בסיס יומיומי כשהוא משלב סטים של דיג’יים, הופעות חיות ומופעים אלקטרוניים.
שידורי הטלוויזיה וערב יום העצמאות
קשה להתעלם מאירוע אחד בולט שבהחלט היווה תקדים מרשים לסצנת הלילה בישראל: ערב יום העצמאות יוצא הדופן שהתקיים השנה, ובו מיטב המפיקים האלקטרוניים והתקליטנים הישראלים השתלטו על ערוץ טלוויזיה מסחרי ללילה שלם עד שעות הבוקר המוקדמות, עם תשדיר Midnight TV שכלל סטים בניצוחם של גיא גרבר, רד אקסס, מגית קקון, ג’ניה טרסול, גיא מנצור וויני ויצ’י. אמנים שבהחלט אינם רגילים לנגן לקהל שיושב בסלון ביתו ומורגלים ביצירת דינמיקה עם הקהל. אז מי אומר שאין עתיד בלילה? פשוט יקח לו קצת זמן להתאושש.
במקביל אפשר היה לראות ששידורי הטלויזיה היו נחלתם החדשה של אמני הפולק, הפופ והרוק הישראלים. קבוצת הזאפה חברה לקשת 13 ויחד שידרו בתדירות הופעות של מיטב אמני ישראל, ביניהם אביתר בנאי, אסף אמדורסקי, דודו אהרון, כנסיית השכל, מאור כהן ועוד רבים וטובים.
יצירה מוזיקלית, סטרימינג ומועדונים ווירטואליים
אך אם בלילה עסקינן – יוזמה יוצאת דופן עלתה בראשם של האחים טל ויובל הרינג, שכבר בתחילת אפריל יצאו ביוזמה מעניינת המשלבת בילוי במועדון תוך שימוש בטכנולוגיית מציאות מדומה.תוכנות ואפליקציות כמו Unity ו-Twitch עזרו להם להקים מעין מועדון וירטואלי, בו ניתן להסתובב בין במות שונות ומאפשרות ליוצרים מוזיקליים, תקליטנים, אנשי אומנות ויזואלית ועוד לקבל את הבמה והקהל בלי לצאת מהבית.זאת לצד מועדון ה-Club Somnio, השייך לפרוייקט בשם MODUS, עדיין נמצא בשלבי פיתוח ומייצר שילוב עתידני ומסקרן בין תרבות הלילה והמחתרת לאמנות וטכנולוגיה עכשווית.
תחום היצירה גם הוא לא הוזנח בתקופה הזו. כבר מעל לעשור שתעשיית המוזיקה עוברת בטבעיות אל האולפן הביתי, דבר שהיה טבעי לגמרי לאמנים ומפיקים רבים שגם ככה היו רגילים לעבוד מהבית. יוזמה מרשימה מאוד הגיעה בניצוחו של רועי ריק, איש הקולקטיב, שיצא ביוזמה המכונה בשם “הגל השני”. היוזמה מביאה איתה שירים חדשים בהשתתפות 80 אמנים ישראלים, שהופקו ונוצרו במעין טכניקת “ציור בהמשכים” – הקלטה של רעיון מוזיקלי עוברת מאמן לאמן, כאשר כל אחד מוסיף שכבה מוקלטת משלו עד שנוצרת תמונה עשירה ומעניינת.
טכניקה זו אינה זרה בעידן הנוכחי, אך היא מקבלת תוקף משמעותי ועוצמתי יותר בימים של בידוד. אלמנט נוסף קיים ברעיון: העובדה שהיצירה המשותפת היא ללא מטרה ברורה מאפשרת לכל משתתף להוסיף את החלק שלו בפאזל כשהוא אינו יודע מה יהיה החלק הבא, מה שהופך את התהליך למעין משחק. הפרוייקט עצמו עדיין בתהליכי עבודה וניתן לשמוע את תוצאותיו בערוצי הסטרימינג והמדיה השונים.
סקירת סצינת חיי הלילה, סיכום
קשה מאוד לסכם בשלב זה את התקופה הנוכחית. המאבק של אנשי התרבות עדיין בעיצומו ואנו עדים לשינוי בתפיסת עולמנו החברתי. הבילוי וצריכת התרבות עדיין אינם מתאפשרים באותם עצימויות שהיו לפני חודש מרץ ואין ספק שאנו לא רגילים למצב זה.
בכל זאת, אפשר להיות אופטימיים וחשוב להתאזר בסבלנות. כולנו מבינים שאין תחליף למערכת היחסים המתקיימת בין אמן לקהל ובדינמיקה האנושית המיוחדת שנוצרת ברחבת הריקודים. נראה שהרעיונות והיוזמות הנוכחיות של אנשי התרבות בארץ מולידות פתרונות שבהחלט נראה את תוצאותיהם בהמשך, השינוי הטכנולוגי המואץ בשנים האחרונות מאפשר ליותר ויותר אמנים חדשים להשמיע את קולם גם ללא אמצעים יקרים וללא קהל פיזי.
בסופו של דבר – האופטימיות תשתלם, וכמו שכבר קרה כאן בעבר, תרבות הלילה, הבילוי וההופעות תחזור כשהיא חיה ובועטת חזק יותר מבעבר.
רוצים לנצל את תקופת הבידוד ללימודי מוזיקה? לפרטים על לימודי אונליין במכללת BPM
