קרדיט צילום: Austin Young
דגי, סטודנטית במסלול זמר יוצר
אנחנו יושבים בשיעור כתיבת טקסטים. המרצה שרון מולדאבי מספר לנו על האומנית האוונרגדית Diamanda Galás. השיר שהוא הולך להשמיע לנו נקרא This Is The Law Of The Plague הוא ציטוט מהתנ”ך בשיעור שעוסק בחיבור שבין שירים לספרות.
שרון לוחץ פליי. הקטע מתחיל עם בייס דראם, ואולי גם סנר ברקע, עטופים בריוורב עצבני. כבר בהתחלה אני מבינה שיש פה משהו שידבר אלי. היא מתחילה להגיש את השיר. חצי מדברת חצי שרה. אפשר ממש לראות איך היא עוטפת אותך עם המילים שהיא אומרת. ממשפט למשפט אפשר יותר ויותר להרגיש את הכאב שהיא מוציאה. היא מתחילה לצעוק. יש כאלה שיראו בדמיונם מכשפה כמו בסרטים שמנסה להטיל עליהם כישוף. אותי היא הצליחה לכשף אל תוך עולם כל כך מוכר. העולם שבו אין חוקים לאומנות שלך ואפשר למצוא דרכים מקוריות לבטא הרבה כאב. היא מזכירה לי את Screamin jay Hawkins ששר במקור את השיר I put a spell on you. הוא גם היה אומן תיאטרלי, אפל וחסר גבולות.
דווקא מהשיעור שבו כולם יצאו מוכי תדהמה, אני יצאתי עם חיוך על הפנים. כזאת אני. הכל אצלי הפוך. אני שונה. אני מוזרה. כבר מזמן הפסקתי לנסות להסתיר ולבטא את המוזריות הזו בלבוש, בשיער ובמוסיקה. אז לא, היכולות הווקאליות שלי לא מאפשרות לי להגיע לכזה טירוף אבל אני בהחלט עושה דרך קשה בניסיון למצוא את האישיות המוסיקלית שלי. למצוא את המקום שבו אני אוכל לבטא את עצמי הכי טוב שאפשר.
לחיים יש דרך להניח את כל הפאזל במקום בלי שתשים לב. בכלל הגעתי למכללה במטרה ללמוד קורס דיג’יי. רציתי ללמוד משהו שיאפשר לי עוד הכנסה כספית. אבל חיטוט קל באתר של המכללה הוביל אותי לברר על מסלול זמר יוצר. בתור מישהי שלמדה מוסיקה בעבר (אבל לא לקחה את זה יותר מידי ברצינות), עזבה את המוסיקה וחזרה שוב, מחזיקה בעבודה שדורשת הרבה, לא האמנתי שיש לי אפשרות ללמוד שוב. אבל הכדור התחיל להתגלגל וגיליתי שאנשים סביבי מאוד תומכים ברצון שלי ללמוד.
בלי לשים לב פתאום אני לומדת. רק שהפעם אני מכירה את עצמי הרבה יותר טוב. עשיתי דרך כל כך ארוכה עם המוסיקה בשנים האלה.
אפילו לקחתי את השם חיבה שלי והחלטתי שזה יהיה השם שלי. דף הפייסבוק שפתחתי למוסיקה שלי היה בהתחלה בצחוק. לא האמנתי שאני אעשה עבודות שיווק ברשת ואשיג מעל 500 לייקים.
והנה היום אני דגי. אני יכולה להגיד שאני זמרת יוצרת בתחילת דרכה. יש לי עוד דרך ארוכה ומלחמה קשה לעבור עם עצמי עד שאוכל להופיע. כן, יש לי פחד קהל מטורף. ולא, זה לא יעזור לדמיין את כולם ערומים, זה דורש תרגול, להופיע פעם אחר פעם. זה אפשרי לחלום, זה מותר לחלום בגדול וזו זכות להגשים הכל.
“אם אני נראה חופשי, זה מפני שאני תמיד רץ.” – ג’ימי הנדריקס
האזינו למוזיקה של דגי בעמוד שלה כאן
בואו לחלום בגדול במסלול זמר יוצר במכללה.