חוק כללי שבדרך כלל ניתן למתחילים בעולם הסאונד וההפקה, הוא לא לבצע עריכות ואפקטים על ערוץ המאסטר של הפרויקט שלכם. מדובר בכלל בריא, אך בשלבים מתקדמים יותר ועם ניסיון מצטבר, מדובר באחד מסוגי העיבוד (Process) שיכולים בהחלט לקחת את הסאונד שלכם לשלב הבא. במאמר נסביר על מהו מיקס באס, שיטות לשיפור המיקס דרכו ומתי בכלל כדאי להשתמש בו.
רוצים ללמוד סאונד והפקה מוזיקלית בצורה מקצועית? לחצו כאן לפרטים על מסלול BSP המקיף להפקה מוזיקלית
מה זה Mix Buss?
כמו שידוע לכם, הפרויקט של היצירה עליה תעבדו יהיה מחולק לערוצים. באפשרותכם לחלק קבוצות של הערוצים האלה ע”פ תפקידים מוזיקליים ו/או טווח התדרים בו הם בולטים במיוחד. העבודה בגרופים, או באסים (Group / Buss), יכולה להיות יעילה מאוד למספר שימושים.
במקרה של המדריך הזה, נדבר על מה שנקרא מיקס באס, או מאסטר באס, כלומר ערוץ באס/גרופ שכולל בתוכו את הסיכום של כלל הערוצים בפרויקט שלכם, ומומלץ שיהיה בערוץ נפרד מהמאסטר. זאת דרך פתיחת ערוץ אודיו חדש, אליו נחווט (דרך תפריט ה-Input/Output של הערוץ/גרופ) את כלל הערוצים והגרופים בפרויקט שלנו לכדי יחידת סיכום אחת (לא לשכוח את ערוצי השליחה והאפקטים!).
מתי מומלץ לבצע מיקס על ערוץ המאסטר שלנו?
עבודת המיקס יכולה להיות מאוד מתישה ואף מונוטונית – עבודה אנליטית על כל ערוץ אינדיווידואלי במיקס יכולה להרגיש כמו עבודה משרדית, עם תשומת לב לפרטים קטנים כמו במעבדה. העבודה על המיקס באס היא יותר “גסה” ונותנת לנו מבט-על על המיקס, ומאפשרת לנו לפתור בעיות ברמת המאקרו של הפרויקט ולתת לו תחושה של מוצר מוגמר יותר, כמעט כמו במאסטרינג.
ברמה הפרקטית, המשמעות היא שבמקרה של עיבוד כולל אנחנו פחות נשים לב לבעיות קטנות כמו איזון ווליומים בין הכלים, או ניקוי רחשים מיותרים מערוץ מסוים, מה שהופך אותו לתהליך עיבוד שאינו תמיד אידיאלי, ואף ניתן להגדיר כרשות במקרים מסוימים. אך כאשר מדברים על בעיות כלליות כמו תחושת חוסר אחידות והדבקה בין הכלים במיקס, או חוסר איזון דינאמי במיקס, מדובר בטכניקה שיכולה להיות יעילה יותר מעבודה אינדיווידואלית על ערוצים, ועל הדרך גם לתת לכם זריקת מוטיבציה נחמדה להמשך עבודה.
Master Bus Processing, טכניקות ואפקטים
קיימים מספר כלים פופולאריים לשימוש בעת עיבוד המאסטר באס שלנו, לעומת כלים אשר מומלץ לשמור לשלב המאסטרינג (כדוגמת ה-Limiter).
קומפרסור באס (Buss Compressor)
ככל הנראה הפרוסס הכי נפוץ שתראו למיקס באס יהיה קומפרסור, אך השימוש שלו במקרה הזה יהיה פחות לטובת איזון דינאמי, ויותר בכדי להשיג תחושת “הדבקה” בין האלמנטים במיקס. העריכה שמתבצעת באופן גורף לכל המיקס, בשימוש נכון תיצור תחושה כי המיקס מתכנס לכדי גוף אחד אחיד.
לטובת השימוש הזה בד”כ לא נשתמש בקומפרסור רגיל – קיימים קומפרסורים מסוג באס קומפרסור (Buss Compressor) אשר מיועד לסגנון העיבוד הזה. קומפרסורים מסוג זה בד”כ יוסיפו העשרה הרמונית עדינה בנוסף לשינוי הטווח הדינאמי, מה שיתרום אף יותר לתוספת הצבע האחידה שאנחנו לרוב נחפש בשימוש בבאס קומפרסור.
שימו לב כי המפתח לשימוש נכון בקומפרסיית באס היא עדינות, עם טווח הנחתה שבתור התחלה מומלץ שלא יעבור 1 עד 2 dB של הנחתה בחלקים הכי עוצמתיים של היצירה, עם אטאק איטי וריליס מהיר יחסית.
קומפרסיית באס ליצירת הדרום (Headroom)
למרות שהסטנדרט לעיבוד מיקס באס הוא החלה בשלבים מתקדמים יותר של המיקס, נהוג לעיתים להשתמש בקומפרסור באס בשלבים התחלתיים יחסית לטובת יצירת הדרום (Headroom, הפער בין עוצמת המיקס הכללי לעוצמה בה נכנסים לקליפינג), ובכך ליצור מיקס שנשמע בשרני, מלא ומאוזן למרות שהוא בווליום נמוך יחסית, ומשאיר המון מקום לעיבוד והוספת נפח בשלב המאסטרינג.
השיטה לעשות זאת היא ליצור מיקס באס אליו מגיעים הערוצים כבר בשלב שלאחר המיקס והאיזון הראשוני, והחלה של באס קומפרסור עדין עליו. לאחר החלת הקומפרסור יש להמשיך לעבוד כרגיל על המיקס, בצורה אשר באופן טבעי תגדיל את רמת ההנחתה שהקומפרסור יבצע, רק שלא תרגישו זאת יותר מדי.
התוצאה שתתקבל תהיה ככל הנראה עוצמתית ואחידה, אך יש לוודא כי אתם מצליחים לשמור על טווח דינאמי סביר ובריא שלא “חונק” את תחושת הטבעיות במיקס.
EQ על המיקס באס
גם האקוולייזר, המאופיין בדרך כלל בעבודה עדינה וכירורגית, הופך ברמת הבאס לעבודה גסה יחסית. אם בדרך כלל ננסה דרך EQ לנסות לשנות את האופי והצבע של ערוץ מסוים, או להיפטר מתדרים עמוסים / רזוננסים באחד מהאלמנטים, במקרה של עיבוד המיקס באס נעבוד יותר ברמת האיזון הטונאלי של טווח התדרים.
הכוונה גם כאן היא הסתכלות על התמונה הגדולה. אם לדוגמה המיקס הכללי מרגיש כי חסרה לו אנרגיה בתדרים הנמוכים / Low-end, לפעמים הגבר ברמת המיקס באס יהיה יעיל יותר מבערוצים האינדיווידואליים. דוגמה נוספת היא תחושת חוסר בהירות כללית (“Clarity”), אשר לפעמים ניתן לפתור ע”י הנחתה כללית באזור ה-300 עד ה-500 הרץ.
חשוב לוודא כי אתם לא עובדים בצורה גסה מדי, ע”י השוואה מתמדת לאיך שנשמעה היצירה לפני החלת ה-EQ, או שימוש בטראק כרפרנס לתחושה שאתם מנסים להוציא.
פלאגין מעולה לשימוש הזה הוא ה-iZotope Ozone 8, אשר בשילוב עם הפלאגין המובנה שלו Tonal Balance Control, יעזור לכם ליצור איזון אידיאלי בהתבסס על אלגוריתמים או על טראקים שאתם בוחרים כרפרנס.
סאטורציה / העשרה הרמונית על מאסטר באס
הסאטורציה, בדומה לקומפרסור באס אשר מעשיר הרמונית, מעולה לתחושת הדבקה ואחידות במיקס. באופן כללי, סאטורציה מבצעת בעצמה אפקט של קומפרסיה בצורה כזו או אחרת, בכך שיש לה נטייה לעדן פיקים בעוצמה, ולהציף את הפרטים הקטנים יותר שנמצאים ב-RMS.
גם בעולם הסאטורציה נמצא פלאגינים אשר ייחודיים לעיבוד קבוצתי, כדוגמת מדמי הטייפ השונים, אשר מחילים גם ברמת הערוץ וגם ברמת המאסטר באס סאטורציה אשר דומה באופייה להעשרה ההרמונית שמתקבלת באופן טבעי כאשר מקליטים לתוך קונסולה אנלוגית.
Mix Buss Processing, סיכום
עבודה ברזולוציות גדולות יותר מהערוץ הבסיסי הן שלב הכרחי לקבלת מיקס איכותי, שכן בעבודה נכונה יכולה לפתור בעיות שמסובך למדי לגשת אליהן ברמת הערוצים הפרטניים ואף הגרופים / הסקציות.
את הניסיון לעבודה נכונה בעיבוד ברמת המיקס הכללי תרכשו לרוב דרך התנסות בלבד. מומלץ בתור התחלה לבצע פרוססים ברמה המינימלית שאתם מצליחים לשמוע, תוך התנסות עם פלאגינים שונים והשוואה מתמדת מול רפרנס.
Source: Waves
לקריאת מדריכי מיקס ומאסטרינג נוספים:
מיקס ומאסטרינג, מאגר מדריכים וטיפים
מיקס על ערוץ המאסטר (Mix Buss Processing)
