מאסטרינג (Mastering), מדריך וטיפים למתחילים

אומנות המאסטרינג היא אחת מהמורכבות והחשובות ביותר בתהליך ההפקה של יצירה מוזיקלית בעולם המודרני. במאמר נדבר על מהו מאסטרינג, מדוע אנו זקוקים לו, וניתן לכם כמה טיפים פרקטיים על כיצד לבצע מאסטרינג תוך כדי התמקדות בפלטפורמות האזנה שונות כדוגמת SoundCloud, iTunes, YouTube ועוד…

רוצים ללמוד מיקס ומאסטרינג ברמה מקצועית? לפרטים על קורס מיקס ומאסטרינג אלקטרוני במכללת BPM

מה זה מאסטרינג?

מאסטרינג (Mastering) הוא לרוב יהיה השלב הסופי בתהליך ההפקה של יצירה מוזיקלית, ומטרתו התאמה של היצירה לסטנדרטי ווליום ופלטפורמות השמעה שונות. במהלך התהליך בדרך כלל יתבצע מיקסום של הווליום של היצירה, ע”פ תקרה שבדרך כלל תוכתב ע”י פלטפורמות ההאזנה השונות, כדוגמת שירותי הסטרימינג, הרדיו, דיסקים, תקליטים ועוד.

חשוב לבצע את ההפרדה בין המיקס, במסגרתו נעבוד על הערוצים הבודדים בפרויקט ונגרום להם לעבוד טוב יחדיו, לבין המאסטרינג, בו נעבוד על קובץ האודיו המיוצא (Export / Mixdown) של כל הערוצים המתנגנים יחדיו, ובאופן אידיאלי מטרתו אך ורק לטפל בענייני ווליום. במציאות, טכנאי המאסטרינג יבצע ו/או ינחה את טכנאי המיקס לבצע טרם המאסטרינג עבודות שניתן ואף מצופה לעשות בשלב המיקס, גם אם מדובר בעיבודים אשר חלים על המיקס כולו. למרות אותו אידיאל למאסטרינג להתעסק בווליום, לפעמים המאסטרינג ישמש לטיפולים מסוג Mix Bus Process אשר מטרתם “לאחד” ו”להדביק” את המיקס יחדיו, דרך שימוש במעבדים אנלוגיים / מדמי-אנלוג שבשימוש אחיד על כל המיקס ייתנו לו תחושת אחידות, כדוגמת קומפרסור ו-EQ.

המאסטרינג הכרחי במיוחד בהקשר של אלבום, בו האידיאל יהיה ליצור אחידות עוצמה בין היצירות כדי ליצור חווית האזנה אחידה ואידיאלית.

צפו בסדנת מיקס ומאסטרינג עם מרצה המכללה בנקו מנדיל

Mastering, מדוע אנחנו זקוקים לזה?

המאסטרינג הפך לשלב סטנדרטי בתהליך, שכן תהליך ביצוע המאסטרינג מצריך המון ידע מקצועי וטכני אשר רוב המפיקים המוזיקליים, ואף חלק מטכנאי המיקס המנוסים ביותר לא תמיד בקיאים בו. חשוב לציין כי רוב האמנים כיום נוטים לעשות את המאסטרינג אצל טכנאי חיצוני אשר לא לקח חלק בתהליך ההפקה של היצירה המוזיקלית, ובדרך כלל ישמש אוזן נוספת ומנוסה כדי לתת חוות דעת על המיקס בפרט, ולפעמים על היצירה בכלל.

Mastering, טיפים לתהליך העבודה

כיום המאסטרינג הוא תהליך יחסית נגיש גם למפיקים הצעירים, שכן הצורך הוליד איתו ממשקים אשר מאפשרים לבצע את התהליך בצורה מקצועית למדי, כדוגמת ממשק המאסטרינג של חברת iZotope, ה-Ozone 8.

אך ניתן גם לבצע מאסטרינג באמצעות הפלאגינים המובנים בתוכנת ה-DAW שלכם, ולשם כך ניתן לכם כמה טיפים חשובים. להזכירכם, יש לבצע אקספורט של המיקס הסופי שלכם, ומומלץ לייבא אותו לפרויקט חדש אשר מוקדש כולו למאסטרינג.

צפו בסקירה שלנו ל-Ozone 8 של iZotope

מאסטרינג דרך מדידת עוצמות ואיזון

שם המשחק במאסטרינג לרוב יהיה הגעה ליעד עוצמה מסוים, אך חשוב לציין כי לא מדובר בעוצמת הפיק שאתם רואים על המיטרים בתוכנה שלכם בלבד. למרות שחשוב לדאוג (דרך שימוש בלימיטר) כי המאסטר לא עובר עוצמת גג של לפחות -0.1 dBVU, רוב העבודה תתבצע מול עוצמת ה-RMS של היצירה, כאשר מאסטרינג לטובת שירותי סטרימינג ופלטפורמות כמו יוטיוב תתבצע מול עוצמת ה-LUFS של היצירה.

מה הם מדדי ה-RMS וה-LUFS?

מדדי ה-RMS וה-LUFS, במידה ולא ידעתם, באים לבטא דרך חישוב אלגוריתמי מסוים את העוצמה הממוצעת של היצירה שלכם, ובדרך כלל יבטאו כמה היצירה נשמעת חזקה בכללי, ולא רק עד איזה עוצמה מגיעים רגעי השיא שלה. לשם כך חשוב להסתכל על יצירה כמכלול של חלקים שונים, הרי אם יש לנו יציאה בפייד-אאוט או תיבה של שקט במהלך הפרויקט, אין הדבר אמור להשליך על הממוצע הכללי של היצירה.

את המדדים ה-RMS וה-LUFS ניתן למצוא במיטרים וכלי מדידה שבדרך כלל יהיו יותר מתקדמים מהמובנה בתוכנת ה-DAW שלכם, ולרוב תצטרכו לרכוש אחד כזה. דוגמה מעולה לאחד כזה הוא ה-iZotope Insight.

במידה והמאסטר שלכם מיועד להפצה בשירותי הסטרימינג, יש לשאוף לעוצמה של כ- מינוס 12 עד מינוס 16 dB LUFS. חריגה למעלה מעוצמות אלו תוביל להנחתה אוטומטית של היצירה שלכם והשוואתה לסטנדרט באופן אוטומטי של הפלטפורמה בה אתם עובדים.

Mastering דרך רפרנס

אחד הכלים שיכולים לעזור לכם המון בתור מתחילים (וגם כמתקדמים) הוא שימוש ברפרנס, כלומר יצירה מוכרת שאתם אוהבים ויודעים שהיא עומדת בסטנדרטים בהם אתם מנסים לעמוד, ולהשתמש בה בפרויקט שלכם כמקור השוואה ישיר לבחינה של מה שאתם עושים.

כאשר בוחרים רפרנס, חשוב לבחור יצירה שתואמת את היצירה שאתם עובדים עליה. כחוק כללי, מומלץ להתמקד ביצירות מז’אנר דומה, תחושה אנרגטית דומה ואף עיבוד דומה מבחינת כלי נגינה וסאונד.

המטרה כאן היא להגיע לאותו אזור כללי של ווליום מבחינת התחושה (ולא בהכרח הנתון, כל עוד עומד בקריטריונים בהם אתם מנסים לעמוד). דרך פשוטה לעשות זאת היא לעשות בדיקת A/B בין המאסטר שלכם לרפרנס, ולראות כי אין הבדל מהותי בעוצמה ביניהם.

המיקס כרפרנס למאסטר

במיוחד כמתחילים, לפעמים התהליך שנבצע במהלך המאסטרינג לא יהיה מדויק, ועלול לפגוע באיכות שהשגנו דרך המיקס שלנו. לכן חשוב להשתמש במיקס כרפרנס A/B תמידי למאסטר שלכם. עשו זאת ע”י השוואת ווליומים בין המאסטר למיקס (מומלץ להנחית את המאסטר בצורה ניטרלית כמו פיידר לעוצמת המיקס ולא ההפך, כדי להימנע מקליפינג), ובדקו מה תהליך המאסטרינג שביצעתם עשה למיקס שלכם. נסו לבצע זאת כל כמה צעדים במאסטרינג כדי לוודא שלא סטיתם מדי מהמיקס.

מאסטרינג לפלטפורמות האזנה שונות

אחת המטרות העיקריות של המאסטר היא גם ליצור יצירה אחידה אשר תישמע כמה שיותר דומה בין פלטפורמות השמעה שונות. את זה ניתן לבחון דרך השמעה של המאסטר שלכם בכל רמקול שיש לכם גישה אליו. בין אם במוניטורים שלכם, מוניטורים חלופיים, רמקולים קטנים, מערכת ברכב, מערכת בבית, טלוויזיה וכו’. שמיעה של היצירה בכמה שיותר מקומות יכולה להביא אתכם להרבה מאוד מסקנות לגבי המאסטר (וגם המיקס) שלכם.

שמרו על מוניטורינג מאוזן ב-Mastering

עיקרון חשוב למניעת טעויות היא שמירה על עוצמה אחידה בעת עבודה על המאסטרינג. שמיעה של אותה יצירה ברמות ווליום שונות עלולה לשנות את האיזון הטונאלי ובכך לגרום לכם לקבל החלטות שגויות במיקס שמבוססות על חוסר האחידות בעוצמה בה אתם עובדים.

צפו בסדנת אקוסטיקה ומוניטורינג עם נציג Genelec

ייצוא קובץ סופי / אקספורט (Export)

לאחר שסיימתם את תהליך המאסטר, יש לבצע בסוף ייצוא של הפרויקט לקובץ האודיו הסופי. במקרים מסוימים הגיוני שיהיה לכם יותר מגרסת אקספורט אחת, שכן כיום קיים תרחיש בו ננסה להתאים את אותו שיר למספר פלטפורמות במספר רזולוציות שונות של פרמטרים כמו קצב דגימה (Sample Rate) או עומק-ביט (Bit-Depth).

מאסטרינג ל-CD

הסטנדרט למאסטרינג שמיועד ל-CD יהיה קבצי .WAV בקצב דגימה של 44.1 קילוהרץ (KHz), ו-Bit-Depth של 16-bit.

Mastering ל-iTunes

להעלאה ל-iTunes יש דרישה ברורה וגם כמה דגשים שכדאי לשים לב אליהם. מבחינת דרישה, אייטונס דורשת העלאה של קובץ .WAV ב-24-bit. בפועל, התוכנה ממירה את קובץ האודיו הלא-מקומפרס שלכם לקובץ AAC ברזולוציה של 256kbps, לא רחוק מהאיכות המקסימלית של פורמט ה-MP3.

בנוסף, אם הנכם מייעדים את המאסטר שלכם לאייטונס, מומלץ לשים לב למספר דגשים:

• יש להשתמש ב-True Peak Limiter כדי לוודא כי יש לכם הדרום (Headroom, או המרווח בין הווליום המקסימלי של היצירה שלכם לתקרת ה-0 dB שהחל ממנה יש קליפינג) של לפחות 1dB.
• אל תגזימו בקומפרסיה. לאלגוריתם של iTunes יש נטייה לתעדף לרעה יצירות שלוקות בטווח דינמי.
• השתמשו ביצירות מ-iTunes כרפרנס לרמות העוצמה אליהם אתם צריכים להגיע. פונקציית ה-SoundCheck של אפל מעולה לשימוש זה.

מאסטרינג לסאונדקלאוד (Soundcloud)

סאונדקלאוד ימירו את הקבצים שלכם לרזולוציה נמוכה יחסית של MP3 128kbps, אך דווקא מהסיבה הזאת חשוב להגיש מאסטר באיכות מקסימלית. לכן גם כאן ההמלצה תהיה קובץ .WAV ב-24-bit.

דגשים נוספים:

• גם כאן יש להשתמש ב-True Peak Limiter, עם יעד של בין -0.3 ל-1.5 dBFS, כאשר האלגוריתם של סאונדקלאוד עלול לשנות באופן יחסית משמעותי את האיזון של המאסטר. מומלץ להעלות את המאסטר לסאונדקלאוד במספר גרסאות שונות, כאשר אתם מפרסמים לציבור רק את זו שנשמעת הכי טוב.
• במקרה של סאונדקלאוד, לא קיים עזר כמו SoundCheck שיעזור לכם, לכן ניתן לקמפרס את המאסטר שלכם יותר ובכך להגיע לווליום כללי יותר גבוה. לא לשכוח להשוות מול המיקס שלכם כדי לראות שאתם לא מבצעים תהליך הרסני!
• מומלץ להשתמש בכלים לשליטה ברוחב סטריאו כדי לצמצם ככל הניתן את התמונה הסטריאופונית הכללית, עם דגש על טווח התדרים הגבוה (High-end), שכן הקימפרוס שיעבור המאסטר בסאונדקלאוד נוטה לפגוע ישירות במידע שנמצא בקצוות הצדדיות של היצירה.

מאסטרינג ליוטיוב (YouTube)

כמו שאולי ידעתם, איכות השמע אליה ייחשף הצופה בוידאו יוטיוב תלויה באיכות הצפייה שבחר. לנגינה באיכות וידאו של 360-480p, יתקבל אודיו באיכות של 128kbps, כאשר 720p ומעלה יספק אודיו של 384kbps.

גם ביוטיוב מומלץ להגיע לאיכות מקסימלית של קובץ המאסטר אשר אתם מעלים לפלטפורמה. ממליצים על שימוש בקובץ וידאו .MOV אשר אליו מוצמד אודיו באיכות .WAV. באופן כללי מומלץ על שימוש ב-Coded H.264 לאיכות מקסימלית.

מאסטרינג, עוצמות לפלטפורמות השונות

לכלל פלטפורמות ההאזנה יש עוצמות יעד מסוימות שנרצה לשאוף אליהן כדי שלא ניתקל מצד אחד בהנחתה שאותה פלטפורמה תחיל על הקבצים שלנו, ומצד שני שנוכל להגיע לווליום כמה שיותר גבוה.

נכון לכתיבת מדריך זה, הסטנדרטים הם:

Mastering, סיכום

כמו שוודאי הבנתם מהמאמר, ניתן להיכנס לרזולוציות עמוקות במיוחד בכל הקשור למאסטרינג. אנחנו ממליצים להתנסות בכל השיטות כמובן תוך כדי ווידוא וקבלת פידבק מצד שלישי ואובייקטיבי.

ואל תתביישו להיעזר באנשי מקצוע לביצוע מאסטרינג בשבילכם! גם גדולי האמנים היום כסטנדרט נעזרים בטכנאי מאסטרינג חיצוניים בדיוק בגלל הסיבות שפירטנו בתחילת המאמר.

Source: iZotope 1 2

לקריאת מדריכי מיקס ומאסטרינג נוספים:

מיקס ומאסטרינג, מאגר מדריכים וטיפים

מיקס, מדריך למתחילים

מיד/סייד

יצירת מיקס סטריאופוני רחב

מיקס על ערוץ המאסטר (Mix Buss Processing)

עיבוד מקביל (Parallel Processing)

איך עושים מיקס בצורה נכונה?

מאסטרינג, מדריך וטיפים למתחילים