יצירת מוזיקה אלקטרונית היא תחום יצירתי רחב, עם דרכים שונות ומגוונות לגשת אליו. תחום זה היה במשך שנים רבות בלעדי לאלו שציוד ייחודי ויקר היה בהישג ידם, אך בימינו ניתן להגיע לתוצאות ברמה גבוהה אפילו עם מחשב בסיסי. במאמר זה נעסוק בגישות ודרכים עכשוויות ליצירה של מוזיקה אלקטרונית.
יצירת מוסיקה אלקטרונית, סביבת העבודה
כדי להתחיל ליצור מוזיקה, נצטרך קודם כל לדאוג לסביבת עבודה שתאפשר לנו להקליט ולעבד את החומרים המוקלטים שיצרו את היצירה המוזיקלית. בעבר סביבות העבודה היו מאובזרות במיוחד והאולפנים דרשו מקום רב שיוכל להכיל את ציוד ההקלטה האנלוגי וכלי הנגינה. בימינו המחשב מחליף את ציוד ההקלטה האנלוגי, ומפיק המוזיקה יכול להחליט אם ישתמש באפקטים וכלי נגינה פיזיים או וירטואלים (VSTi) הקיימים במחשב.
אז מה צריך להיות בסביבת עבודה מודרנית ליצירת מוזיקה אלקטרונית?
רוצים ללמוד יצירה והפקת מוזיקה אלקטרונית בצורה מקצועית? לפרטים על מסלול EMP המקיף ליצירה והפקת מוזיקה אלקטרונית במכללת BPM לחצו כאן
יצירת מוזיקה אלקטרונית עם תוכנות להפקה ויצירה
התוכנות המיועדות להפקה ויצירה של מוזיקה (תוכנות DAW, ר”ת Digital Audio Workstation) כוללות מיקסר וירטואלי (המחליף את הקונסולה האולפנית) ומאפשרות יצירה, נגינה והקלטה של חומרים מוזיקליים המופרדים לערוצי שמע. ישנם יוצרים רבים המשתמשים בתוכנות אלו כ”מכשיר הקלטה” בלבד, ונעזרים בכלי נגינה חיצוניים – סינתיסייזרים, מכונות תופים, סמפלרים ועוד כדי לייצר את החומר המוזיקלי המרכיב את היצירה.
יש כאלו שאינם נעזרים בחומרה חיצונית ומשתמשים בכלים וירטואלים בלבד בתהליך היצירה. האפשרות לשלב בין שני הדרכים פופולארית כיום ומאפשרת לייצר מוזיקה “עשירה” יותר, המשלבת הקלטות אנלוגיות עם תוצרים דיגיטליים, הכל בהתאם לרצון המפיק ולאופי המוזיקה.
ישנן תוכנות שונות בהן משתמשים מפיקים והן ברובן מציעות ממשק דומה בהוויתו אך שונות אחת מהשנייה בגישה ובדרך העבודה, דוגמת קיובייס, אבלטון לייב, לוג’יק פרו ועוד…
כלי נגינה ליצירת מוסיקה אלקטרונית
חוץ מהתוכנה עצמה, נהיה זקוקים לכלי נגינה שנוכל להקליט ולדגום ליצירה שלנו. חשוב לציין שישנם מפיקים המשתמשים בכלים הקיימים כחומרה חיצונית, אך ניתן גם להשתמש באלו הקיימים בתוכנת ההפקה, שכן הם מצויים בכולן בגרסאות כאלו ואחרות.
בהפקות אלקטרוניות נהוג להשתמש בסינתיסייזרים, כלי נגינה אלקטרוניים המאפשרים ליצור את הצלילים והתפקידים שיופיעו ביצירה. בכלי נגינה אלה קיים מחולל גלים אלקטרוני (אוסילטור) שאותו ניתן לשנות, לעצב ולצבוע כך שיוכל למלא את תפקידו המוזיקלי. ניתן ליצור ממנו צלילי תופים וכלי הקשה, תפקידי הרמוניה ומלודיה וצלילי אפקטים שונים. תחום זה נקרא סינתזה, והוא עוסק ביצירה, עיצוב וליטוש הצליל.
מלבד הסינתיסייזר, מפיקי מוזיקה אלקטרונית נוהגים להשתמש במכונות תופים כדי ליצור את תפקידי הקצב וכלי ההקשה ביצירה. מכונות תופים, שהן למעשה סוג של סינתיסייזר בפני עצמן, מיועדות לעיצוב ויצירה של צלילי התופים כך שיתאימו לרצון המפיק. ניתן לשנות את התו של כל צליל, אורכו, עוצמת ההקשה ועוד.
בנוסף לאלו קיים גם הסאמפלר. כלי שתפקידו לדגום צלילים ולנגן אותם לפי מהירות ותדירות הנקבעת מראש. במכשיר זה, בדומה לסינתיסייזר ולמכונת התופים, קיים סיקוונסר – כלי המאפשר יצירת תבניות ורצפים של צלילים המתוכנתים מראש ויוצרים את הגרוב והלופים המרכיבים את השכבות ביצירה. את הסיקוונסר ניתן לסנכרן בין כלי הנגינה, כך שהם מסוגלים לנגן בהתאמה קצבית אחד לשני וליצור את שכבות המוזיקה השונות, דבר שמתאפשר בזכות תקשורת MIDI, שפה דיגיטלית המאפשרת שליטה בין כלי נגינה אלקטרוניים.
איך ליצור מוסיקה אלקטרונית, כתיבה ועריכת מבנה הקטע המוזיקלי
במסגרת התוכנות ניתן למצוא ציר זמן הנקרא Grid, שעל גביו המפיק יוצר ומקליט את השכבות ביצירה. במסגרת ציר זמן זה ניתן להלחין את התפקידים השונים בקטע כקטעים המכילים פקודות MIDI הנשלחות לכלי הנגינה שמפיקים את הצלילים עצמם, או כאודיו שנקליט באופן ישיר לתוכנה.
לאחר שנכתבו התפקידים השונים ונערכו הלופים והתבניות בעזרת הכלים השונים, ניתן להקליט גם את קטעי ה-MIDI לקטעי אודיו (פעולה שנקראת Bounce או Render) שאותם ניתן לחתוך ולסדר בהתאם למסגרת הקצב של התוכנה. בשלב זה עורך המפיק את מבנה הקטע כולו, מוסיף ומוריד, משפץ ומתקן את ערוצי הקטע כך שיהיו מוכנים לשלב המיקס הסופי.
מלבד הקלטת כלי נגינה אלקטרוניים, במסגרת התוכנה נהוג גם לעשות שימוש בדגימות סאונד חיצוניות וקטעי קול המשתלבים ביצירה ומופיעים כאלמנטים “חיצוניים” שאינם בעלי אופי אלקטרוני: הקלטות תופים, כלי נגינה שונים, שירה ועוד…
אפקטים ליצירת מוזיקה אלקטרונית
כלי הנגינה הם אלו שיוצרים את הצלילים הנשמעים ביצירה, אך לא די בזאת. כחלק מעיצוב הסאונד נעשה גם שימוש באפקטים המאפשרים למפיק “לצבוע” ולהתאים את השכבות השונות למיקס הכללי שמרכיב את היצירה. בין האפקטים ניתן למצוא כאלו המשפיעים על תחושת הזמן וגודל החלל בו הם נשמעים, רווייה וצבע הצליל, מניפולציות הקשורות לצידוד הסטריאו ועוד…
מיקס ומאסטרינג
שלבי המיקס והמאסטרינג הם השלבים הסופיים בכל הפקה מוזיקלית, ויעסקו בעיצוב תמונת השמע והאלמנטים המוזיקליים שמרכיבים אותה. בשלב המיקס יעשו פעולות הקשורות לשכבות המוקלטות ברמת הערוץ הבודד: איזון עוצמות, צידוד, אפקטים, צביעה, סינון והדגשת תדרי התפקידים, הדהוד וכו’.
בשלב המאסטרינג יעשו פעולות טכניות ועיצוביות סופיות המתבצעות על המיקס הכולל כיחידה אחת לאחר שהסתיימה העבודה ברמה הפרטנית. מטרתן – התאמת הקטע לסטנדרט קבוע כדי שישמע באופן אחיד על מערכות שמע שונות ופעולות ליטוש סופיות התורמות לעיצוב האופי הכללי של הקטע בהתאם לאופיו.
סיכום
תהליך היצירה של מוזיקה אלקטרונית כולל בתוכו שלבים שונים הכוללים כתיבה והלחנה, עיצוב צליל, בניית רעיון, הקלטה ואיסוף חומרים, עריכה וסידור מבנה ומיקס סופי. המפיק המוזיקלי אינו ממלא תמיד את כל התפקידים בתהליך היצירה, אך הוא האחראי הבלעדי על הדרך שתוביל לתוצר הסופי. בימינו אין צורך בציוד טכני יקר כדי להגיע לתוצאות מקצועיות, אך ידע המשלב יכולות טכניות וניסיון בהפעלת תוכנה וכלי הפקה, נגינה ותיאוריה מוזיקלית והבנה של עיצוב סאונד יהיו הכרחיים במטרה להגיע לתוצאות הגונות.
