מקור: passionated
תרגום: אייל גולדמן
בעידן הדיגיטלי של היום, בו יש גם לסידיג’י כפתור סינק, נהיה קשה יותר עבור תקליטנים ותיקים להסביר לתקליטנים צעירים את היתרונות של למידת ביטמיקס באופן ידני (על ידי האוזן).
זה לא פלא שהרבה תקליטנים ותיקים עוסקים בנושא – זאת מיומנות שלוקחת שבועות, חודשים, או אפילו שנים כדי לשלוט בה. הם עמדו שעות מול המיקסר, שמעו מיקסים נהרסים במו ידיהם עד שרגע הקסם הגיע. ועכשיו כול צוציק יכול ללחוץ על כפתור והכול יושב בקצב! והמחשב עושה את העבודה הקשה בשבילם. העניין הוא שהרבה תקליטנים צעירים מאבדים משהו בדרך כשהם בוחרים לוותר על למידת ביטמיקס ידני.
עכשיו – אין ספק שביטמיקס אוטומטי יכול לשרת אותנו בכול מיני דרכים יצירתיות. אבל לפני שלומדים לעוף, צריך ללמוד לזחול, ללכת, ואז גם לרוץ.
אז לפני שנעוף לשמיים עם למה כל דרך היא הנכונה או לא, בוא נבין כמה דברים על ביטמיקס ידני:
ביטמיקס ידני גורם לך להסתמך על האוזן שלך. אתה מחויב להקשיב למוסיקה שאתה מנגן, ולא מסתמך על הטכנולוגיה כדי למלא את הפערים ביכולות שלך. האוזן שלך מתחילה להתמקד ברמזים שמיעתיים, כמו מעברי תופים, משפטים מוסיקליים ואפילו מהלכים הרמוניים. ואז החיבור בין סגנונות שונים לפי דמיון בתפקידים שונים נהיה הרבה יותר קל ומעניין.
בצורה הזאת אתה גם לומד להכיר את המוסיקה שאתה מנגן יותר לעומק, ומחזיק כלים מוסיקליים רחבים יותר מאשר פשוט לשים קטע כי הוא קרוב למהירות של קטע אחר.
ביטמיקס ידני מאפשר לך למקסס, לא משנה באיזה מדיה אתה משתמש – קבצים, דיסקים או תקליטים, אל כול גורם חיצוני, או עם תקליטנים אחרים. אתה יכול אפילו למקסס עם להקה חיה. ואם אתה מסתמך על סטאפ אחד של ציוד והוא לא בנמצא – מה תעשה עכשיו?
הסתמכות על מוני ביפיאם זה נחמד, אבל בסופו של היום, הם לא מספיק מדויקים. באימון נכון וקבוע של האוזן, נוכל להגיע לתוצאות מרשימות של מציאת הבדלי מהירות בין קטעים.
אתה יכול לערבב שירים שהקצב משתנה בהם, כוון שמנגנים בהם מתופפים חיים והם חיים את המוסיקה. אתה יכול למקסס קטע אלקטרו לקטע דיסקו ישן, משם ללכת לקטע פ’אנק ולחזור לקטע האוס, בלי שיהיו בריחות בקצב.
חשוב לזכור – ביטמיקס היא טכניקה. בל נשכח שהדבר המרכזי בעבודת התקליטן היא הבחירה המוסיקלית של הקטעים. את זה המחשב עדיין לא יודע לעשות – לראות את הקהל, להרגיש את האווירה בחדר, ולפי הנתונים האלה לקבוע מה השיר הבא.
וכן – כשנמצאים בעמדה וכול העיניים עליכם, אם אין לכם את היכולת למקסס ידנית, יסתכלו עליכם לרוב בצורה קצת מוזרה ולפעמים קצת מזלזלת. זוהי יכולת טכנית בת קרוב ל-40 שנה, שעליה מתבססת רוב עבודת המיקס בכול הסגנונות המוסיקליים שמנוגנים במועדונים.
אי יכולת למקסס ידנית היא מבחינת אנשים מסוימים זלזול במורשת התקלוט שעליה גדלנו, בין אם אנחנו מודעים לכך או לא. קחו לדוגמא את גדולי התקליטנים הבוגרים היום – רובם חזרו לתקלט עם סידיג’י, כיוון שפשוט לבהות במחשב במשך הטראק נהיה להם משעמם.
אבל זה לא אומר שאין חשיבות לכפתור הסינק. מישהו יצירתי כמו ריצ’י האוטין, שמנגן עם ארבע דקים, כמויות של אפקטים ומאשין, הרוויח את הזכות לעבוד עם הסינק. הוא יודע למקסס עם שלושה פטיפונים ומכונת תופים ולהפעיל אפקטים באותו הזמן בצורה אנלוגית. הוא הגיע לקצה של האופציות בדרך הזאת. המיקסים שלו כ”כ מסובכים שבלי כפתור הסינק זה היה על גבול הבלתי אפשרי לבצע אותם. אנשים כמוהו מביאים את הטכנולוגיה אל קצה גבול היכולת שלה. אבל הבסיס המוסיקלי עדיין שם – הוא בסה”כ החליף טכניקה אחת באחרת. אם המחשב שלו יפול – הוא יכול עדיין למקסס עם שני פטיפונים בעיניים עצומות ולספר צ’יזבטים תוך כדי.
בכול דרך שלא תבחרו – תמיד יהיו קשיים. הרווח שלכם יהיה רמה מקצועית גבוהה יותר ממי שמעדיף להשקיע פחות, דבר שיבליט אתכם מעליהם.
טיפים ללמידה:
ביטמיקס ידני זאת לא משהו שקורה ברגע.צריך להשקיע הרבה שעות בנושא. לנגן שוב ושוב את אותו המיקס עד שהוא מושלם. בפעם ה-500 שתעשו ביטמיקס ידני שמצליח, סביר מאוד שכבר תעשו זאת תוך כמה שניות 🙂
אפשר להתאמן גם עם קונטרולר – פשוט לא מסתכלים על המסך, או אפילו מעלימים את אופציית הצפייה בביפיאם. כך תוכלו ליהנות משני העולמות – גם מגוון מוסיקלי רחב, גם תתאמנו על הציוד שיש לכם ואיתו תצאו לנגן בחוץ, וגם תוכלו לבצע מיקסים מרשימים בצורה ידנית.
נושא הביטמיקס (BEAT MATCHING) נלמד במסגרת קורס Pro DJ – הקורס המקצועי ביותר להכשרת DJ’s בארץ : https://www.bpm-music.com/inner.asp?newsid=110
