בתמונה: הילה שגן ורוני ורטהיימר, 88 FM, צילום: קובי מנורה, כתב: מיכאל גינדין
שעת לילה מאוחרת, זה רק אתם והרדיו. יש יופי ואינטימיות למדיום הזה שאין בשום מדיום אחר, קסם שאין בשום מקום אחר. לכן זה לא מפתיע שקורס הרדיו של BPM הוא אחד הקורסים הפופולריים במכללה. הילה שגן, בוגרת טריה של קורס הרדיו, החלה לשדר לפני שבועיים תוכנית אישית (ומאוד מומלצת) ברדיו 88 fm, אחת התחנות האיכותיות והפופולריות יותר ברשות השידור. במסגרת תוכנית בשם החממה (תוכלו לשמוע אותה כאן), רצועת שידור שהיא חולקת עם סטודנטים נוספים לרדיו, היא משדרת בימי ראשון בין השעות 1 ל4 בלילה.
הילה, מה משך אותך לעסוק ברדיו עצמו?
הרדיו ליווה אותי כל חיי. בילדות המוקדמת הגעתי לרדיו דרך אבא שלי, שנהג להקשיב לרשת ב’ בזמן שהוא עובד. בכל פעם שהרגשתי צורך בקרבתו, הייתי יושבת איתו שם, בחדר העבודה הקטנטן, ושנינו מקשיבים יחד לחדשות ומוזיקה. בנערותי שמעתי את גלי צה”ל בכל הזדמנות, ובעשור האחרון אני מאזינה כמעט בלעדית ל- 88FM. דרך הרדיו הכרתי עולם מוזיקלי שלם, למדתי פרטים חדשים, ובעיקר הרגשתי שהרדיו מייצג בי משהו, שלא הכרתי קודם. מין אינטימיות של הקשבה ותשומת לב, שפתחו בי משהו. רק באמצע שנות העשרים לחיי התחלתי להבין לעומק עד כמה הרדיו היה משמעותי עבורי. חלק בלתי נפרד מהזהות שלי.
מה גרם לך לבחור בלימודי הרדיו בBPM, וכיצד הלימודים הובילו אותך לעבודה ב88FM?
הבחירה ב- BPM היתה מאוד טבעית. ידעתי ששם אני רוצה ללמוד, משום ששמעתי על המכללה רבות וטובות. החלק המורכב יותר בשבילי היה פשוט להתחיל. הרדיו הפך לישות כל כך משמעותית בחיי, שהרגשתי שזה גדול עלי. אירוח בתכניתו של חברי היקר אורן לימור ב- 106 הר הצופים וביקורים תכופים ב- 88FM, גרמו לי להבין סופית שאין ברירה. לא אוכל להתנתק מהאהבה שלי לרדיו, ולימודים הם המקום הטוב ביותר להתחיל.
הקורס היה נפלא. מורים חדורי אהבה לרדיו, שיעורים מרתקים וכמובן המון תרגולים. גם כשהגעתי ללימודים עייפה ומוטרדת, תמיד יצאתי מהם בהתרוממות רוח.
לשמחתי תכנית הלימודים הקיפה הרבה היבטים של הרדיו, אבל התמקדה במוזיקה. יניב מורוזובסקי, עומר סנש ושאר המורים הנפלאים, היו אדיבים ונדיבים ולא היתה פעם שביקשתי עזרה ולא קיבלתי אותה. כשהקלטתי את הפיילוט ל- 88, יניב, רכז הקורס, האזין, נתן הערות חשובות והתרגש יחד איתי כשהתקבלתי. גם את התוכנית עצמה, אני מקליטה באולפני המכללה.
התוכנית מתאפיינת בקו מאוד אישי ובלוזי. האם זה יהיה הכיוון גם בעתיד?
בתכנית אני משמיעה את המוזיקה שאני אוהבת. חלקם בלוזיים, חלקם מוזרים ובועטים, מוכרים יותר ופחות. אני מניחה שהכיוון המוזיקלי שמדבר אלי הוא באמת יותר מלנכולי, פשוט כי זו המוזיקה שמרגשת אותי. מבחינתי המוזיקה היא העיקר. היא זו שמספרת סיפור וצובעת את האווירה. כל השאר – ההגשה, המילים שאומר, הנושא של התכנית – אמורים לשרת אותה. הלימודים ב- BPM נתנו לי כלים לעריכה ונטעו בי את המחשבה לאיך אפשר ליצור רדיו קצת שונה. נדמה לי ששני אלו יושבים בראש שלי בהכנה של כל תכנית.
למידע נוסף על קורס הרדיו לחצו כאן
