כלי ההעשרה ההרמונית השונים הם אחד מהכלים החזקים ביותר בארגזו של טכנאי המיקס. במאמר זה נבין מהי העשרה הרמונית לעומק וכיצד משתמשים בה בחוכמה.
מה זה עושר הרמוני?
כדי להבין מה כלי העשרה הרמונית עושים, חשוב להבין טוב את הקונספט של התכולה ההרמונית של צליל.
לכל צליל יש תכולה / עושר הרמוני מסוים שנותן לו, יחד עם אלמנטים נוספים, את הגוון הייחודי שלו. בצלילים בעלי גובה צליל (Pitch) ברור עם תוכן הרמוני עשיר, התוכן ההרמוני יתבסס על כפולות של תדר הבסיס, וכפולות אלו מחולקות לדרגות.
בואו ניקח לדוגמה את הצליל A2. תדר הבסיס שלו יהיה 110 הרץ, והעשרה הרמונית סטנדרטית של כל הדרגות כוונתה תהיה להוסיף לו גם את המכפלות שלו: 220, 330, 440, וכן הלאה… המכפלות האלה נקראות אוברטונים, וכאשר מופיעות יחד עם צליל הבסיס, ייתנו לו גוון אחר, שלרוב מתואר כ”עשיר” יותר, כי הוא באמת ככה – לא מדובר בתחושה בלבד.
העשרה היא מה שתבדיל בסינת’יסייזר לדוגמה בין גל סינוס (שבצורתו הטהורה אינו קיים בטבע) לבין גל שן-מסור, שהוא במילים אחרות גל סינוס עם אוברטונים מכל הדרגות.
מהן דרגות בתכולה הרמונית?
כל דיסטורשן שאנחנו מכירים מבצע העשרה הרמונית ע”פ דרגות בצורה כזו או אחרת. למעשה אם תיקחו גל סינוס ותחילו עליו דיסטורשן בהדרגה תוך כדי הסתכלות בספקטרום אנלייזר, תוכלו לגלות בדיוק איזה הרמוניות הדיסטורשן מעשיר. אבל כדי להבין את הדרגות, צריך לקחת צעד אחורה.
אז עכשיו שהבנו מהי העשרה הרמונית, צריך להבין מהן הדרגות. כאן החלוקה יחסית ברורה: יש לנו הרמוניה מדרגה ראשונה (Fundamental Frequency), שהיא תדר הבסיס שלנו, הרמונית מדרגה שנייה (Second Order Harmonics) – כלומר מכפלות זוגיות של תדר הבסיס (לדוגמה אם הבסיסי הוא 110 הרץ, אז הרמוניות מדרגה שנייה יהיו 220, 440, 660, והלאה…), והרמוניות מדרגה שלישית (Third Order Harmonics) – מכפלות אי-זוגיות של תדר הבסיס (כאשר הבסיסי הוא 110 הרץ אז הרמוניות מדרגה שלישית יהיו 330, 550, 660, 770 והלאה…).
לדרגות ההרמוניות הללו יש אופי ייחודי משלהן, והחלה שלהן על הסאונד שלכם ייתן לו אפקט מסוים שכדאי להבין, שכן עם הבנה טובה תוכלו לשחזר את האפקט ולהגביר\לווסת אותו עם שימוש ב-EQ סטנדרטי. בסיכום פשוט וללא כניסה לפרטים טכניים עמוקים, חיזוק הרמוניות מדרגה שנייה בדרך כלל יחזקו את התפקיד בצורה שתעזור לו לבלוט יותר בתמונת המיקס השלמה (גם אם לא שומעים אפקט דומיננטי כאשר הערוץ מבודד), וחיזוק הרמוניות מדרגה שלישית ייתנו “בשר” לתפקיד ויהפכו אותו לבעל יותר “נפח”.
כלים להעשרה הרמונית
לטובת העשרה הרמונית, יש לנו מספר כלים אשר פחות או יותר מבצעים את אותה פעולה, שהיא תוספת אוברטונים לסיגנל שלנו. אך עקב התכונות המתקבלות משילובים שונים של דרגות העשרה הרמונית, חלקם זכו לשם פרטני אשר מייחד אותם ועוזר לנו להבדיל ביניהם.
דיסטורשן / אוברדרייב / פאז (Distortion / Overdrive / Fuzz)
הדיסטורשן הוא מבין כלי ההעשרה המפורסמים ביותר, שכן עליו מושתתים הז’אנרים השונים של הרוק הכבד והמטאל.
אפקט הדיסטורשן התגלה לקראת אמצע המאה ה-20, כאשר נגני גיטרה השתמשו במגבר בעוצמות שמעבר לעוצמה שהומלצה ע”י היצרן, או כאשר המגבר ניזוק קלות וגרם ל”דחיפת יתר” של עוצמת הכניסה למגבר, מה שיצר העשרה הרמונית של הסיגנל שעבר דרכו.
לאחר ששינוי הגוון שהתקבל הפך לסאונד רצוי, הומצאו שיטות נוספות לקבלת האפקט, בין אם כפתור נפרד לעוצמת הכניסה למגבר מול עוצמת ההשמעה (Master Volume מול Volume), או דרך פדאלים ויחידות אפקטים נפרדות אשר החילו את שינוי הגוון דרכם.
עם התפתחות השימוש באפקט, נוצר גם תת-האפקט הזכה לשם ‘פאז’, שהיה בעל גוון העשרה מסוים שנוצר דרך שימוש “לקוי” במערכות מבוססות-מנורות (Valve / Tube), וזכו לשימוש נרחב דרך פדאלים בשם ‘Fuzzbox’. ג’ימי הנדריקס הוא דוגמה מפורסמת למוזיקאי שהשתמש נרחבות באפקט זה.
סאטורציה / מדמה-טייפ / מדמה-ויניל (Saturation / Tape Emulator / Vinyl Distortion)
תוך כדי שהפכו לחלק בלתי-נפרד מנגינת גיטרה מודרנית של המאה ה-20, קונספט ההעשרה ההרמונית הוחל גם על אמצעי ההקלטה והאולפן השונים.
הקונסולות בהן נעשה שימוש כדי להקליט את כמה מהאלבומים האהובים בעולם, היו מחילות באופן מובנה העשרה הרמונית של מידע האודיו שעבר דרכן. למעשה, חלק ממה שהפך את כמה מהמיקסרים לאייקוניים היה גוון ההעשרה ההרמונית שייחד אותן בזמנו.
אך בניגוד לדיסטורשן, אשר לרוב היה אפקט מאוד חריף שהיה מחמיא לכלי נגינה ספציפיים, אותה העשרה הרמונית שנעשה בה שימוש אולפני הייתה עדינה ומדויקת יותר, ובכך הפכה לוורסטילית יותר ונעשה בה שימוש על כל סוגי המידע המוזיקלי – כולל שירה, תופים ושלל כלים אשר נשארו עד אז מאחור.
בנוסף, כלי ההעשרה ההרמונית השונים זכו לתור-זהב שני בעולם האולפנים הממוחשבים. עם כניסת האמצעים הדיגיטליים לתיעוד והקלטה, נכנס גם הדיוק הבינארי והממוחשב, שבניגוד לציפיותיהם של חלק נרחב מאנשי האולפנים – דווקא נשמעו “לוקות בחסר” ו”קרות” לעומת ההקלטות שהתבצעו דרך המיקסרים הקלאסיים.
מכאן נבע הצורך באלטרנטיבה, והחלו הפתרונות האולפניים של מדמי-טייפ, ויניל ושאר אמצעי הקלטה קלאסיים, אשר מטרתם הייתה לבצע העשרה הרמונית בצורה אשר הוסיפה את אותו “חום” (מילים אחרות להעשרה הרמונית) שהיה חסר עקב המעבר לאמצעים הדיגיטליים.
טיפים לשימוש בהעשרה הרמונית
מספר דגשים למשתמשים בהעשרה הרמונית:
• נסו כל כלי העשרה הרמונית שיש לכם והעבירו אותו את מבחן גל הסינוס: החילו את האפקט בהדרגה על גל סינוס טהור, ובדקו איזה דרגות אוברטונים מוסיף האפקט.
• מבחן גל הסינוס מומלץ גם למכשירים אנלוגיים / מכשירים מדמי-אנלוג אשר מבצעים פעולת העשרה הרמונית בנוסף לפעולתם הסטנדרטית.
• מעשירים הרמוניים מסוג סאטורציה יכולים להחמיא לכל סוג של מידע מוזיקלי, אך לרוב האפקט שלהם יהיה עדין יותר ויורגש בעיקר בתמונה הגדולה של המיקס.
• המעשירים ההרמוניים מסוג דיסטורשן, פאז ואובר-דרייב לרוב יהיו בעלי אפקט “הרסני” יותר, ומומלץ להשתמש בהם בעיבוד מקביל (עוד על עיבוד מקביל בהמשך). הדגש נכון במיוחד לתפקידי באס, שכן לדיסטורשן יש נטייה לפגוע ביציבות של טווח התדרים הנמוך.
• לפעמים שימוש מקביל במשפחת הדיסטורשנים תיתן אפקט רצוי יותר מסאטורציה עדינה בעיבוד לינארי, מומלץ להתנסות.
• כמעט כל ערוץ במיקס שלכם יכול להיות מוחמא מסאטורציה, אך יש לשים לב כי הנפח המתווסף לערוצים אינו מגיע על חשבון מקומם של תפקידים אחרים במיקס – היו עדינים.
• סאטורציה יכולה להיות מאוד מחמיאה לקבוצות גדולות של ערוצים, ולרוב תוכל לשמש כ”דבק” אשר נותן תחושת אחידות בין ערוצים אשר לא מרגישים בעלי שייכות אחד לשני (עוד על מיקס של קבוצות ערוצים גדולות בהמשך).
• למעשירים הרמוניים קיים גם אפקט של איזון דינמי, ולעיתים יכול למלא מקומו של קומפרסור (אפשרי במיוחד עם אפקטים בעלי פרמטרים של Dry/Wet ו-Output).
רוצים ללמוד עריכת סאונד מתקדמת בצורה מקצועית? לפרטים על קורס מיקס ומאסטרינג אלקטרוני במכללת BPM
למדריכים נוספים על אפקטים:
מיקס ומאסטרינג, מאגר מדריכים וטיפים
אפקטים ומעבדים בעולם הסאונד, מבוא
EQ (איקוולייזר), מדריך למתחילים
העשרה הרמונית