מרצי BPM ממליצים על הפסקולים הטובים ביותר

כבר מזמן הבינו שכדי לספר סיפור, חייבים פסקול שייגע בכל המקומות הנכונים. בין אם מדובר בתזמורת שלמה שמפגיזה במלודיות גרנדיוזיות או פד בודד שחודר אל מתחת לעור, המוסיקה היא חלק בלתי נפרד מחווית המשחק. לקראת הקורס החדש שייפתח במכללה בקרוב, העוסק במוסיקה וסאונד למשחקי וידאו, שאלנו את המרצים מה הפייבוריטים האישיים שלהם בתחום הגיימינג עם פסקול מנצח – להלן התשובות:

(The Vanishing of Ethan Carter (2014

המשחק The Vanishing of Ethan Carter הוא משחק הרפתקאות מבוסס תעלומת רצח שמציג כמה מהנופים הכי יפים שאי פעם נראו על מסך מחשב. הסקור הולחן ע”י מיקולאי סרוינסקי, שדאג לספק כאן אוירה של מותחן אימתי אפלולי ביותר. בעיקר תזמורתית, המוסיקה לאורך הסיפור חושפת טקסטורות ששואבות את המשתמש פנימה אל תוך העולם המסתורי שבמשחק.

מעניין לדעת: סרוינסקי אחראי גם על המוסיקה שמלווה את שחקני The Witcher 3.

(Life Is Strange (2015

https://www.youtube.com/watch?v=0gzU8dGFG9s

אמנם כאן מדובר בשילוב שמתבסס בעיקר על מוסיקה קיימת שנקנתה ברישיון ע”י המפתחים לצד מוסיקה מקורית שנכתבה ע”י ג’ונתן מוראלי, המשחק בכל זאת מספק חוויה על-מציאותית שנותנת לשחקן לחזור אחורה בזמן ולשנות את ההווה עם סיפור שמתפצל לכיוונים שונים בהתאם להחלטות שייתקבלו במהלך המשחק. אין ספק שהסקור כאן נוגע בדרמה בצורה מרגשת ובלעדיו המשחק – על אף המבנה והפורמט הייחודיים שלו – בהחלט היה לוקה בחסר.

מעניין לדעת: במשחק השתמשו בשני שירים של ההרכב Syd Matters, שבמקרה מובל ע”י לא אחר מאשר המלחין של הסאונדטרק – Jonathan Morali.

(Inside (2016

Inside הוא המשחק השני ששוחרר ע”י הסטודיו העצמאי Playdead, לאחר שחווה הצלחה גדולה עם Limbo. כאן, לעומת זאת, המוסיקה שכתב מרטין סטיג אנדרסן לא רק מלווה את השחקן לאורך השלבים השונים, אלא משחקת בעצמה תפקיד מאוד חשוב שמשתלב עם הפאזלים הרבים בהם נתקל השחקן. האוירה במשחק היא סופר-מצמררת, והמוסיקה מחזקת את זה עוד יותר עם המתח האטמוספרי שהיא מייצרת – זה כמובן – לפני ואחרי הדממה המוחלטת שמאזנת אותה לאורך ההתקדמות במשחק ומשאירה את השחקן על קוצים.

מעניין לדעת: מרטין סטיג אנדרסן סיפק גם את הפסקול המוסיקלי ל-Battlefield 3.

(Chrono Cross (1995

https://www.youtube.com/watch?v=bnKNwBVG5Yw

לאחר שכתב את המוסיקה למשחק הקודם בסדרה, Chrono Trigger, נקרא שוב יאסונורי מיצודה ב-1995 למלא את תפקיד המלחין ל-Chrono Cross, עוד משחק נהדר שמתעסק עם עולמות מקבילים ומסעות בזמן.
מיצודה השתמש כאן בפלאטה רחבה של כלים והשפעות החל מהמזרח התיכון, דרך מוסיקה פורטוגזית עתיקה, כלי הקשה אפריקאים, וכל הדרך עד גיטרות ואלקטרוניקה. בנוסף, כדי להדגיש את הקונטרסט בין שני עולמות, היצירה היתה צריכה לקפוץ בין שתי נקודות קיצון מוסיקליות.

מעניין לדעת: מעניין מאוד להקשיב למוסיקה שנמצאת בתוך המשחק, דרך מנועי הסינתזה שהיו הכרחיים באותה תקופה כדי לשלב מוסיקה במשחק וידאו. זה רק מראה כמה עיבוד מוסיקלי משחק תפקיד חשוב, שכן הוא יכול לעבוד גם בתנאים שלא עומדים בסטנדרטים של היום.

(Elder scrolls V: Skyrim (2011

את המשחק הנהדר הזה מבית Bethesda (הסטודיו מאחורי משחקים כמו DOOM ו-Fallout) קשה יהיה לחוות ללא הפסקול העשיר שמלווה אותו. פנטזיה של קסמים, עולם פתוח כמעט חסר גבולות, וכמה קווסטים שרק תרצו עטופים בפסקול שחלקו אפילו מכיל טקסטים בשפת הדרקונים מתוך המשחק. עם מלודיות שקשה לשכוח, תזמורים שלא נופלים בעוצמתם מסרטים כמו שר הטבעות, וטווח דימני עצום, לא סתם כינו את ג’רמי סואול “הג’ון וויליאמס של עולם המשחקים”.

מעניין לדעת: המקהלה שנשמעת בתמה המרכזית של המשחק “Dragonborn” מורכבת מ-30 גברים, שהוקלטו שלוש פעמים כדי להרכיב סאונד אדיר של 90 קולות.

(Diablo 2 (2000

https://www.youtube.com/watch?v=VP9NZPAX_dA

כמשחק שאמור לזרוע פחד באזני המשתמש – האתגר הגדול של Blizzard האגדית (מי שאחראית למשחקים ששינו את עולם המשחקים כמו World of Warcraft והשנה Overwatch) היה לייצר אחד כזה שיהיה אפשר לקחת ברצינות עם הטכנולוגיה שהיתה זמינה בשנת 2000. למעט כמה קיו-ים חריגים, הפסקול שאותו הלחין מאט אולמן מורכב ברובו ממעט כלים בתוך אמביאנס שמפתח פרנויה אצל המאזין לאורך זמן, ולגמרי משדר את האוירה לאורך ההתקדמות בחלקי המשחק השונים. הקומפוזיציה מורכבת בחלקים רבים מדגימה של כלים חיים ושימוש בספריות סאונדים, ולאורך המשחק תשמעו הכל מגיטרות אקוסטיות, דרך כינורות באפקטים תזמורתיים מלחיצים, ועד פרקשן תעשייתי כבד.

מעניין לדעת: מאט אולמן זכה בפרס ‘מצוינות באודיו’ על עבודתו על דיאבלו 2 מאת אגודת מפתחי המשחקים הבינלאומית.

(God of War: Ascension (2013

את הפסקול הנהדר ל-GOW: Ascension הלחין טיילר בייטס, ששם את ידו לפניכן על פרויקטים כמו הסרט “300”. החוויה העוצמתית במשחק באה לידי ביטוי במוסיקה עם אלמנטים תזמורתיים ענקיים עם מלודיות סוחפות לצד כלים עתיקים אתניים כמו צ’מבלום, שלדברי המלחין “משרתים היטב את התמה של העידן האפל בו קורה המשחק, ותוך כדי מרחיבים את האופקים בז’אנר ה’חרב והסנדלים’….” בנוסף, בייטס עושה שימוש בטכניקות הלחנה מיוחדות כדי לייצר מתח כמו קרשנדו שקורה במקביל לגליסנדו אינטנסיבי, והכפלות של מקהלה עם ובראס.

מעניין לדעת: טיילר בייטס לא לקח חלק במשחקים הקודמים בסדרת God of War, וכשישב להלחין את הפסקול לAscension, בחר באופן מודע לא לשחק או להקשיב לחלקים הקודמים שוב כדי לקחת את הסקור למקומות חדשים מבלי להיות מודע למוסיקה הנהדרת שמאפיינת את הסדרה.

(Super Mario Bros. (1985

סופר מריו הוא אחד המשחקים הבולטים והמוכרים ביותר בהיסטוריה, שכן ייסד את ז’אנר הפלטפורמה הדו מימדית. יתרה מזאת, המוסיקה שהלחין קוג’י קונדו שינתה את פני תעשיית המוסיקה למשחקים לטובה, מכיוון שלפניכן היה מקובל להשתמש בצפצופים ורעשי לוואי של סינתים מובנים ללא כל הקשר מוסיקלי, וכך בעצם נולד עולם של ביטוי אומנותי עם מימד נוסף ליצירה. הוא כנראה עשה משהו טוב, כי מאז ועד היום הוא מועסק ע”י לא אחרת מאשר ענקית התעשייה נינטנדו.

מעניין לדעת: קונדו הוא המלחין העומד מאחורי שמות גדולים בתעשיית המשחקים כמו The Legend of Zelda, וגם סרטים עדכניים כמו למשל Scott Pilgrim vs. The World.

(Journey (2012

כמו שהמשחק הזה הוא בעצמו הרפתקאת מסע מרתקת, כך גם הסקור שמלווה אותו. אמביאנס של טקסטורות אינסופיות, מלודיות צועניות עם נגיעות של קסם, וכלי קשת סוחפים מאפיינים את הפסקול הנהדר הזה שהולחן ע”י אוסטין וינטורי, וזכה לפרס גראמי בשנת 2013. המשחק בעצמו הוא סוג של חוויה רוחנית, וכך גם מרגישים כאשר ההתפתחות של הסקור מקבילה למעבר באזורים השונים במשחק, והסאונד משקף את השינויים באוירה בהתאם.

מעניין לדעת: על הצ’לו שמוביל את רוב הסקור, מנגנת לא אחרת מאשר טינה גואו, שרשימת הקרדיטים שלה גם בהקלטות וגם בהופעות מכילה כמעט כל טייטל שרציני שראיתם בכמה שנים האחרונות (כמו למשל Inception, Sherlock Holmes, Batman v Superman).

רוצים לדעת פרטים נוספים על המסלול המקיף ללימודי סאונד ומוסיקה לסרטים ולמשחקים? הקליקו כאן!