אליוט סמית’ הוא אחד מהזמרים היוצרים האהובים עלינו במכללת BPM. בשנה שעברה ציינו 20 שנה לצאת אלבום הבכורה של סמית’, Roman Candle, והפקנו עם המגזין Andy Was Wrong את פרויקט המחווה “See You in Heaven”, אלבום מחווה לסמית’ שכלל ביצועים של יוצרים מקומיים מובילים, כגון צביקה פורס, ניב אסט ו Joove (כולם בוגרי מכללת BPM) לשיריו של סמית’.
בימים אלו מוקרן בפסטיבל דוקאביב סרט תיעודי על סמית’, “השמיים אוהבים אותך”. טל נוימן, שהשתתפה בפרויקט המחווה עם Andy Was Wrong ואף יזמה והפיקה ערב מחווה לכבוד סמית’ לפני מספר שנים, מביאה לנו את הסקירה המלאה.
אליוט סמית’ לא רצה להיות גיבור. הוא אף פעם לא חשב שהוא כזה. באחד הריאיונות המפורסמים איתו, שגם פותח את הסרט התיעודי החדש לזכרו, “השמיים אוהבים אותך”, הוא העיד על עצמו שהוא “האדם הלא נכון להיות באמת גדול ומפורסם”. באנגלית זה נשמע יפה יותר, כמובן, כמו שיריו של סמית’.
אבל אליוט סמית’ הפך להיות גיבור בכל זאת, למרות שלא תכנן. המוות המוקדם שלו בגיל 34 אף העצים את המסתורין והקסם סביבו, וכך קרה שהוא הפך להיות הגיבור של כל מי שניסו להבין את העולם הזה, חיפשו משמעות, ולא הצליחו. הוא הפך לגיבור של אלו שמרגישים בודדים בעולם, אלו שליבם נשבר לרסיסים. הלחנים הנוגים והנוגעים שלו, הלחישות והקולות הכפולים, המילים היפות, הכנות והפוצעות, כל אלו גרמו לאלו שנכנסו לעולמו הסבוך של סמית’ להתאהב בו.
“השמיים אוהבים אותך”, הוא סרט מוזיקלי תיעודי יוצא דופן. זה לא סרט דוקו מוזיקלי שגרתי, ובנוסף – הוא מומן גם על ידי מעריציו של סמית’, ולכן לא מדובר בסרט קלאסי של אולפן קולנוע. הסרט מגולל את סיפורו של אליוט מהילדות ועד סוף ימיו וחושף עוד ועוד פרטים על ילדותו, נעוריו ותקופת היצירה שלו. בריאיונות אינטימיים, פשוטים ויפים עם מי שהיו חבריו הקרובים, עבדו איתו, ניגנו איתו והכירו אותו יותר מכולם. בסרט גם מופיעים קטעי ארכיון שלו מהופעות, חזרות וגם מריאיונות שונים.
הצופה עובר בתחנות בחייו של אליוט, מהילדות בטקסס והקשיים שהיו לו עם אביו החורג. תקופת התבגרותו והחיבור שלו למוזיקה ולמילים. המוזיקה שממנה הושפע – מהביטלס, לסיימון וגרפונקל, ועד אלביס קוסטלו, ניק דרייק ובוב דילן. ישנה גם התייחסות כמובן ללהקה שלו, Heatmiser, והמוזיקה שיצר טרם התחיל בקריירת הסולו שלו.
ממשיכים בתחנות חייו ומגיעים למעברים שלו מלוס אנג’לס לניו יורק, וההתפתחות המוזיקלית שעבר. הריחוק מהחברים, והגעגועים אליהם. ובעיקר – הסרט מראה אנשים רבים שהיו חלק מחייו של אליוט, שמדברים עליו בהערכה, אהבה וגעגועים. על הכישרון שהיה, ויכול היה עוד להיות. ניכר שבמאי הסרט, ניקולס רוסי, התאהב באליוט סמית’ ורצה לספר על חייו ולא על מותו.
הסרט לא עוסק בשאלה שחוזרת על עצמה כבר שנים, האם סמית’ באמת היה כה נואש והתאבד, או שמא נדקר? הבמאי לא רצה לייצר סרט “צהוב” ככל הנראה והעדיף להתעסק בחייו של אליוט, ביצירתו, ובאהבה הגדולה אליו.
ככזה, הסרט מסתיים בנימה קצת אופטימית שאותי ריגשה. כי מעל הכל, סמית’ לא היה רק זמר עצוב ומדוכא עם שירים עצובים, כמו שרבים נוטים לתאר אותו. סמית’ היה גם בחור מוכשר כל כך, עם מורשת מוזיקלית נפלאה ומיוחדת, וזה אך מתבקש להמשיך ולספר את סיפורו ולהפיץ את המוזיקה היפה שלו לכל מי שרוצה להקשיב.
להאזנה והורדת אלבום המחווה See You in Heaven לחצו כאן
לכתבה על מאחורי הקלעים של הפקת הפרויקט See You in Heaven לחצו כאן
בואו להשתתף בפרויקטים הגדולים בתעשיית המוסיקה – לחצו כאן לכל הפרטים על לימודים ב BPM
