עם כל צעד שתקחו פנימה לעולם הסאונד, ההפקה, וההקלטות תבינו שלרוב השאלות שלכם יהיו הרבה יותר מתשובה אחת נכונה, וכל אחת תהיה צודקת בדרכה שלה. בנושא של הקלטת תופים אקוסטים יש המון מתודות ודרכי הקלטה בכדי להרכיב נוסחה אחידה שתעבוד לכל אחד (ז’אנר מוסיקלי, גודל החלל ומאפייניו האקוסטיים, כמות/סוגי מיקרופונים, אופי הנגן/ית ועוד), אך סביר להניח שאולפן ביתי ממוצע לא יזכה לדון ברוב הסוגיות האלה, אלא ייאלץ לעבוד מול מצבים קיימים.
הקלטה ביתית היא ניסיון שאפשר ללמוד ממנו המון, וגם להתקדם איתו בהתאם לתקציב ולזמן שלכם. עם עבודה נכונה, גם ציוד ממוצע יכול להגיע לתוצאות מעולות. לכן הכנו מאמר בו ניתן לכם כמה טיפים וקווי מנחה להקלטה נכונה של תופים אקוסטיים.
כמו כל כלי אקוסטי אחר, מערכת תופים מסתמכת במידה רבה על החלל בו היא נמצאת. נסו למקם את המערכת בכמה נקודות שונות בחדר, ולמצוא עם האוזן אזורים שנשמעים יותר טוב. שיטה טובה לכך היא לסתום אוזן אחת עם היד, ואת האוזן השנייה למשוך אחורה, מה שיוצר אפקט שמיעתי שקרוב למה שמיקרופון בסופו של דבר מקבל. מומלץ לבדוק את החדר על תוף הבס והסנייר, שכן הם לרוב הכי חשובים ומושפעים מהחדר.
תוכלו להשתמש ברהיטים מאסיבים מעץ (או ספה/מזרון עבה) כדי לספוג אזורים של החזרים בעייתים, שמיכות תלויות על סטנדים שיספגו גבוהים, וכל דבר שישנה את התנהגות הסאונד בחדר עד שייצא טוב. חפשו חפצים/דלתות/תמונות על הקיר שזזות כי אחד הטמטמים מדגדג להן את תדר הבסיס. בנוסף, אם יש חריקות מהפדאלים או מהכיסא של הנגן, זה הזמן להחריש אותם.
הכנת התופים
לוגיסטית, דאגו שכבל האזניות שלכם שסוחב קליק וגיידים יגיע אל המתופף בנוחיות. אם צריך לשם כך לקנות מאריך אזניות – זה שווה את זה. יש לדאוג גם שהמיקס שהמתופף מקבל באוזניות יהיה לטעמו. זכרו שעל אחריותכם לדאוג שייצא מהנגן ביצוע מעולה, וכל פגיעה בתנאים מהסוג הזה תפגע בסיכוי לקבל את אותו ביצוע.
אקוסטית, אם התופים לא נשמעים טוב בחדר, זה לא יסתדר במיקס – הרי זה מה שאתם מקליטים. שווה לוודא עם המתופף שהמערכת מכוונת כמו שצריך, ואם יש “זנבות” שגורעים מהסאונד אפשר לחסום חלק מהעורות עם דבק גאפה או Moongel, בכדי “לאלף” את הסאונד שלו, בכך שביכולתם לטפל בהדהוד יתר ומעטפת לא רצויה של התוף.
דוגמה לסנייר עם מונג’ל
מיקרופונים להקלטת תופים, בחירה והצבה
לגמרי תלוי ז’אנר. בכל מקרה ההצבה החשובה ביותר היא ה-Overhead, שיכול להיות קונדנסר אחד, או זוג שיקליט את המערכת בסטריאו, שכן זה הקו שממנו יגיע האופי הכללי של התופים. שימו לב שהמיקרופון לא חייב להיות “Over his head”, ומומלץ להתנסות עם גבהים ומרחקים שונים. לשם הדגמה, נצא מנקודת הנחה כי אתם עובדים עם 2 כניסות למיקרופונים. במקרה הזה יש לכם מספר אופציות אידיאליות:
הקלטה של זוג Overhead מעל המערכת
הצבה של שני מיקרופונים (עדיפות לקונדנסרים) באחת משיטות ההצבה הסטריאופוניות. מומלץ לבחור שיטה כמו XY, שאמנם תתן תמונת סטריאו צרה יחסית, אך תבטיח שהבייס דראם יישב במרכז ולא ייעלם כשהסיגנאל יסתכם למונו. מומלץ כבר בשלב ההצבה להתייחס כמובן לסאונד ואיזון של כל המערכת, אך במקביל לייחס חשיבות גם לסיכום שלה למונו.
שיטת הצבה XY: מרכז אזור הקליטה בין המיקרופונים פונה למרכז המערכת
אוברהד במונו וספוט-מייק על הבייס דראם
במצב הזה אותו קונדנסר נמצא בנקודה מעל המתופף שתקלוט את כל המערכת. תקשיבו גם לאיזון של התופים מול המצילות ונסו גבהים שונים וזוויות.
שימו לב שאת הבייס דראם אתם אמנם תופסים בנפרד משאר התופים, אך חשוב לקבל אותו באופן בריא גם באוברהד, כי משם האופי שלו יהיה יותר טבעי. מומלץ להקליט אותו עם מיקרופון דינאמי, עדיפות לכזה שמדגיש נמוכים (למשל AKG D112, 421, EV 868) אך לא חובה. גם Shure SM57 יעשה עבודה מצויינת, שתוכלו להחמיא לה מאוחר יותר עם Subkick מהתוכנה במידת הצורך. במקום המיקרופון הזה, מומלץ לנסות גם הצבה של מיק’ דינמי במרכז המערכת (מכוון לתפוס בייס דראם, סנר, ו3 טמטמים) כדי לקבל שומן משאר הרכיבים יחד עם הבייס דראם.
אוברהד במונו ומיקרופון “גוף”
בדומה לשיטה הקודמת, גם כאן האוברהד יהיה מונופוני, בשיטה של מיקרופון בודד מעל מרכז המערכת (הקיק), אך המיקרופון הנוסף שנשתמש בו יהיה מיקרופון “גוף” (Body Mic), שנשתמש בו בכדי לקבל הקלטה קרובה ואיכותית יותר של הקיק דראם והסנייר ביחד!
מדובר בשיטה אידיאלית במיוחד אם בחלק נכבד מהשיר הקיק והסנייר לא מנגנים יחדיו, כך שתמיד נשארת האפשרות של חיתוך האודיו במכות האינדיווידואליות ולפצל את האינפורמציה לשני ערוצים אודיו שונים ובכך לטפל פרטנית בכל תוף.
הכנה מקדימה להקלטות
כדי לא להסתבך בערימות של עבודה מיותרת, קבעו עם המתופף מראש שלא תצאו מהסשן עם יותר מ4 טייקים טובים לכל חלק בשיר. בנוסף, אם יש חלק מאתגר טכנית לנגן, ודאו שבין הטייקים יש לפחות אחד כזה שעובד, האזינו לו בחשדנות ובווליום גבוה, כי תמיד יכול להיות משהו שלא שמתם לב אליו.
לאחר שביצעתם מספר טייקים כאשר יש בכל אחד מהם לפחות חלק אחד שלם מהשיר שבדקתם בקפדנות וכי הוא עובד, ניתן ליצור מה שנקרא “סופר-טייק”, המורכב מהחלקים הטובים של כל אחד מהטייקים שביצעתם. מדובר בשיטה שאינה אידיאלית לעומת הוצאת טייק אחד מעולה כמובן, אך אם אתם מוודאים כי הדינמיקה והאנרגיה בין הטייקים ששילבתם יחדיו אחידה מספיק, מדובר בפיתרון שיכול להיות מספק בהחלט.
עיבוי\החלפת התופים בטריגרים
במידה והקלטתם בעוצמה בריאה והתפקידים ברורים מספיק, תוכלו להעזר במנועים שמציעות תוכנות העריכה לייצוא קבצי MIDI על סמך Transients (רגעי שיא בגל הקול שמסמלים לרוב במקרה של תופים מכה על התוף), שאת אותם קבצים תוכלו לנתב לספריית דגימות כזאת או אחרת. זו טכניקה שיכולה לעזור לכם לעבות את הסאונד עם שכבות של דגימות מתחת לתופים המקוריים, או להחליף אותו לגמרי תוך כדי שימור התפקיד. שימו לב לבדוק את התנהגות ההמרה ל-MIDI, שכן חומרים רגישים יותר כמו Ghost notes על הסנר יכולים לבלבל את המנוע, או שמתוקף עוצמתם החלשה לא קיבלו Hitpoint שלאחר מכן יומר למידי. ייתכן במידה רבה שתידרש התערבות ידנית, או לפחות ביקורת מול המקור.
בהנחה שלא תפסתם כל תוף עם מיקרופון משלו, לצורך הפעולה הזו תוכלו להכפיל את ערוץ האודיו מספר פעמים, וכל פעם לבודד ממנו את תדרי הבסיס של התוף שאתם מנסים להוציא (תחימה עם EQ, ולאחר מכן ביצוע Render\Bounce\Freeze & Flatten), כדי שקריאת ה-Hitpoints תתמקד סביבו ותתעלם משאר המערכת.
שימו לב: זו טכניקה שמשמשת אך ורק לייצוא של אותו מידע ל-MIDI, ואין בה כלכך תועלת אם מנסים ‘לבודד’ סאונדים כדי לעבד אותם בצורה שונה. בסיום התהליך אפשר למחוק את הכפילויות האלו ולהשאר מצד אחד עם ההקלטה המקורית, ומצד שני עם מספר רצועות מידי שהולכות לכלי וירטואלי, או מודול חיצוני של סאונדים.
יישור פאזות בתופים
למכה על תוף הבס לוקח זמן מסוים להגיע אל המיקרופון שקרוב אליו. לוקח לה זמן רב יותר להגיע אל האוברהד/רום מייק. ההפרש הזה יכול לגרום למצב שבו הערוץ של הבייס דראם נשמע מעולה לבד, וגם האוברהד, אך כששומעים את שניהם ביחד, הסאונד נפגע.
הפאנץ’ ו”הבשר” של הבייס דראם יכול בקלות ללכת לאיבוד בביטולי הפאזות שיווצרו עקב אותם הפרשי זמן. מאחר והפרשי הזמן ביניהם (ובין שאר הערוצים) הם סטטיים, לאחר ההקלטה ניתן לגרור חלק מהקבצים על ציר הזמן כך שיתחילו באותו הזמן, שימו לב כי מדובר בהבדל של מילי-שניות (Milliseconds) בלבד! יש לייצא קובץ של התופים לפני הפעולה הזו ואחרי, ולהשוות.
גם כשמקליטים, שווה לעבור על הערוצים ולנסות להפוך פאזה, מה שיכול להרים את רמת האיכות כשהוא קורה נכון. דוגמה נוספת שאיתה אין הרבה ויכוח :כשמקליטים סנר מלמעלה (מכה) ומלמטה (רשת), נסו להפוך פאזה לאחד מהם, כי סביר שהמידע שמגיע לכל אחד מהמיקרופונים האלה הוא בדיוק הפוך מהשני.
נסו לסדר את הבדלי הזמן ולשמוע את ההשפעה של הסידור על הסאונד. בתמונה רואים בבירור את זמן ההגעה של סיגנל אל המיקרופון הקרוב אליו, הזליגות שלו לשאר הספוט-מייקס, ומלמעלה את אותו הסיגנאל בזוג האוברהדס.
עריכת תזמון התופים
לפעמים פה ושם תצטרכו להחליף מכה מסויימת כחלק ממקצב שחוזר על עצמו. מומלץ להתחיל בעריכות מהסוג הזה לאחר שצמצמתם את מבחר הטייקים לרצועה בודדת בכל ערוץ. שמרו גרסה של הפרוייקט לפני העריכה כדי לחזור במידה ועשיתם טעויות הרסניות.
קל מאוד לעשות קוונטייז להכל, אבל כדי לשמר את האופי של הביצוע שבחרתם בהקלטה, תקשיבו לתופים, ותרשמו לכם בצד רגעים שדורשים התייחסות. לדוגמא: ביציאה מהפזמון הראשון יש איזה סנר שממהר ודופק את הגרוב.
מומלץ גם לחלק את העבודה לחלקים שונים בשיר, כדי לא להשאב פנימה ולהתחיל לתקן רק עם העיניים. כמובן שברגע שמדובר בכמות מיקרופונים גדולה מאחד, כל עריכה שאתם מבצעים צריכה לשמר את אותם הפרשי זמן לכל הערוצים. אין דבר כזה להזיז ‘רק את הסנר’ וכו’.
בקיובייס יש כלים מאוד יעילים לעריכת מולטיטרק, גם אם מדובר ב-2 ערוצים עדיין קיים הצורך לשמר יחס קבוע של פאזות.
צפו בחגי דוידוף מסביר על עריכת מולטי-טראק תופים בקיובייס
ניקיון ערוצי התופים
באמצעות Gate/expander תוכלו לאזן ולסנן זליגות בין מיקרופונים, כי יהיו כאלה. חשוב לציין כי שלב זה הוא רשות בלבד, ולעיתים סינון הזליגות בין המיקרופונים ייצור סאונד שהוא לא בהכרח רצוי! נסו כברירת מחדל לערוך כאשר דווקא ערוצי האוברהד הם אלה שנמצאים במרכז, וכל שאר המיקרופונים מהווים כתוספות ל-Overhead, מה שיהפוך את מערך התופים לגוף אחד שנשמע אחיד, ותבדקו אם הסאונד הזה עובד לכם.
לסיכום
במאמר הזה התעמקנו בכמה נקודות חשובות שירככו את הנחיתה לאלה שמחליטים לקפוץ לבריכה שנקראת הקלטת תופים, אך אין תחליף לניסיון מעשי בשטח, וטעויות שהן חלק בלתי נפרד מכך.
ממליצים לקבוע לכם סשן שבו המטרה העיקרית שלכם היא ביצוע השוואה בין מיקרופונים על אותו הסורס, בכדי להכיר את הציוד שנמצא לרשותכם, בחנו סוגי הצבה שונים, ושאלו את עצמכם אילו פתרונות מעניקים תוצאות מכל סוג (סאונד ישן לעומת מודרני, ספייסי לעומת פאנצ’י, רך ועגול או קשה וחותך וכו’), ואיך אפשר להוציא כמה שיותר ממצבכם האולפני הנתון. זכרו: אין דרך אחת נכונה להגיע לסאונד ‘טוב’, כי סאונד טוב הוא נתון לדעתכם בלבד!
חולמים ללמוד איך להפיק וליצור באולפן הביתי? לחצו כאן לפרטים על מסלול אולפן ביתי במכללת BPM
