תופים הם ככל הנראה כלי הנגינה האקוסטי הפופולארי ביותר להקלטה, אחרי שירה. במציאות מוזיקלית בה הרבה מהגיטרות והפסנתרים פינו את מקומם לטובת סינתיסייזרים וכלים וירטואליים, התופים לרוב מקבלים את התפקיד בהפקה המוזיקלית של הבאת תחושת ה”חיות” והדינמיקה האנושית מעבר לקטע השירה המרכזית. תופים הם גם מהכלים המורכבים יותר להקלטה, ובמאמר זה ניתן לכם טיפים והכוונה על איך להקליט תופים אקוסטיים.
איך מקליטים תופים? תצורות הקלטה
השאלות הראשונות שנצטרך לשאול את עצמנו כאשר ניגש להקלטת תופים היא – לאיזה סאונד אנחנו מכוונים? אילו אמצעים יש ברשותנו לטובת הקלטה? ומה החלקים הכי חשובים במערכת התופים שברצוננו לתפוס בכמה שיותר פרטים?
רוצים ללמוד סאונד והקלטות כמו מקצוענים? לפרטים על לימודי סאונד במכללת BPM
הקלטת תופים, השפעת הסאונד
קיימות דרכים וצורות רבות להקליט מערכת תופים, אך קיימות תצורות פופולאריות במיוחד להשגת סאונדים שונים. כחוק כללי, ככל שננסה להשיג סאונד תופים יותר מודרני ומפורט – נישען על תצורות הקלטה הכוללות מספר מיקרופונים גדול יותר, בעוד שבמידה וננסה להשיג סאונד תופים נוסטלגי שקורץ לתקופות המוזיקליות של שנות ה-50 וה-60, נשתמש בתצורות הקלטה המצריכות פחות מיקרופונים.
לדוגמה – שיטה מצוינת להשיג סאונד תופים סיקסטיזי (אופייני לשנות ה-60) היא הקלטת מערכת בשימוש של מיקרופון אחד בלבד. הסיבה לכך פשוטה – הרבה תופים בתקופה זו הוקלטו בשימוש מיקרופון אחד בלבד. לרוב כאשר נשתמש במיקרופון אחד בלבד להקלטת מערכת תופים שלמה, ננסה למקם את המיקרופון בנקודה כמה שיותר מרכזית, עם דגש על קירבה לתופי הקיק והסנייר.
הקלטת תופים מרובת מיקרופונים
מרגע שנכוון לסאונד תופים מודרני יותר, המאפיין את שנות ה-70 ואחרי, לרוב נצטרך להשתמש במספר מרובה יותר של מיקרופונים. כיום, תצורת הקלטת התופים המודרניים הדיפולטיבית תכלול שימוש ב-4 מיקרופונים: מיקרופון לקיק דראם, מיקרופון לסנייר, וזוג מיקרופוני קונדנסר (לרוב מסוג “סיגר”, הקרויים על שם המבנה הארוך והדקיק שלהם) אשר ישמשו כמקליטי אוברהד (Overhead), וימוקמו מעל המערכת. לרוב מטרתם תהיה לתפוס את המצילות (קראש, רייד, היי-האט וכו’). חשוב לוודא כי אנו שומרים על יחס מרחק שווה ככל הניתן בין מיקרופון אחד לשני, ובין המיקרופונים למערכת.
במידה ויש לנו מיקרופונים נוספים, נוכל להשתמש בהם כדי להקליט באופן פרטני אלמנטים נוספים מתוך מערכת התופים (כמו תופי הטמטמים, או מצילות) או לקבל רזולוציה גבוהה יותר של הקלטה מאלמנטים חשובים במערכת התופים. דוגמא לכך יכולה להיות הוספת מיקרופון נוסף לסנייר, כך שהקלטת הסנייר תתחלק לחלק העליון של הסנייר (עור), שישמש אותנו לבניית ה”גוף” הנמוך של סאונד הסנייר, והחלק התחתון שלו (רשת) שישמש להשגת הגבוהים ה”קריספיים” של סאונד הסנייר. נהוג לעשות דבר דומה עם קיק דראם, כאשר מפצלים את ההקלטה למיקרופון המקליט סמוך לפנים התוף, ומיקרופון שני המקליט מחוצה לו – גם כאן במטרה לפצל את הסאונד ל”גוף” ונקישה.
איך להקליט תופים? דגשים טכניים
מעבר לחשיבה האומנותית על סאונד התופים, קיימות מוסכמות טכניות (שאינן מחייבות, כמובן) לגבי הקלטה של מערכת תופים אקוסטית שנוכל להשתמש בהן לעזרתנו.
הקלטת תופים איכותית דרך ניהול פאזות
מעבר לכך שחשוב שכל מיקרופון פרטני בהקלטת התופים שלנו יהיה ממוקם בצורה אשר תופסת את האלמנט בצורה כמה שיותר איכותית ומלאה, חשוב תמיד לשים לב לתמונה הגדולה של כלל מערכת התופים ולראות איך כלל ההקלטות משתלבות יחד לכדי יחידה אחת.
למרות שתמיד עדיף להסתמך על האוזניים שלנו, את מערכת היחסים בין הפאזות נוכל למדוד דרך מד פאזה, אשר בודק את מידת הביטולים והמיסוכים הנוצרים בין הערוצים השונים בהקלטה שלנו. במידה ומצאנו יחסיות פאזה בעייתית בתצורת ההקלטה שלנו, באפשרותנו להסיט את המיקרופונים למיקומים ומרחקים שונים אחד מהשני, ו/או להפוך את הקוטביות של אחד או כמה מהערוצים המקליטים. במידה ואלו לא פותרים את הבעיה, נסתמך באופן מלא על השמיעה שלנו.
פיתרון נוסף בשלב ההקלטה לבעיות פאזה הוא ווידוא המרחק בין המיקרופונים דרך שימוש בעיקרון ה-3:1, שאומר שבמידה ואנו מקליטים את אותו מקור עם 2 מיקרופונים, מומלץ כי המרחק של המיקרופון השני מהראשון יהיה פי 3 מהמרחק של המיקרופון הראשון למקור המוקלט.
סאונד תופים איכותי דרך שימוש בפרה-אמפים
המון מפיקים וטכנאי הקלטות ישתמשו בפרה-אמפים אנלוגיים (או הדמייה וירטואלית של פרה-אמפ אנלוגי) לפני הכניסה להקלטה במכשיר המקליט. שימוש בפרה-אמפ אנלוגי עוזר להשיג סאונד פחות גולמי ו”יבש” דרך איזון דינמי והעשרה הרמונית כבר בשלב ההקלטה, ובכך גם לעיתים לשפר את איכות הנגינה דרך הגברת הנאתו/ה של הנגן/ית.
חשוב לזכור – ברגע שנשתמש בפרה-אמפים כחלק משרשרת ההקלטה שלנו, לא נוכל לבטל את האפקט בשלב המיקס! לכן חשוב לוודא כי האפקט לא משפיע בצורה אגרסיבית מדי על ההקלטה, וכי ההקלטה לא נכנסת בעוצמה חזקה מדי היוצרת דיסטורשן.
