תכירו את אסף דולב, בן 37 שמתגורר בברלין אך גם קופץ לארץ הקודש בחגים ואירועים גדולים. אסף החל לעסוק במוזיקה קצת לאחר שחרורו מהצבא, החל ללמוד קורסי לוג’יק ואבלטון במכללת BPM ולעבוד בתעשייה כדיג’יי. בעזרת עבודה קשה הוא יצר את הקשרים הראשוניים שלו בתעשייה ומהר מאוד החל להופיע בפסטיבלים ואירועים גדולים ברחבי הארץ והעולם.
לפרטים ומידע על המסלול המקיף להפקה אלקטרונית ו- קורס דיג’יי
איך נכנסת לעולם המוזיקה?
בסיום שירותי הצבאי התחלתי לעבוד כמדריך אירובי, והמוזיקה בשיעורים חייבת להיות מחולקת למספר בתים מוגדר ופראזות. בעבר, מדריכי האירובי רכשו דיסקים שהוכנו במיוחד לפי כללים אלו או שיכולתי לגשת עם חומרי גלם לדיג’יי מקצועי ושהוא יעבד לי אותם. מהר מאוד החלטתי שאני רוצה ליצור את הדיסקים שלי בעצמי, ולכן התחלתי לחקור יותר את עולם המוזיקה והעריכה. עם הזמן לאחר ששמעו את הסטים שהכנתי, התחלתי לקבל בעצמי פניות ממדריכים אחרים שביקשו ממני להכין עבורם מוזיקה. מכאן היה לי ברור שאני אוהב ומתחבר לתחום ותמיד חשבתי איך ניתן יהיה לקדם את זה הלאה. מבחינה מקצועית, בחנתי מספר בתי ספר ולאחר שקיבלתי המלצה חמה מאחת הבוגרות שלכם, ענבר וויני רוסו, החלטתי ללכת לסדנאות אומן וסדנאות מקצועיות במכללת BPM. בתחילת 2016 סיימתי את הלימודים במכללה כבוגר רשמי בתוכנת היצירה אבלטון. עוד לפני הלימודים, ובמהלכם כמובן, התחלתי לעבוד בתעשייה כדיג’יי.
מה גרם לך לקחת את האהבה למוזיקה ולהפוך אותה למשהו מקצועי, מה דחף אותך ללכת ללמוד את זה?
כל פעם כשיצאתי לבלות אני זוכר תמיד שהייתי מסתכל על עמדת הדיג’יי וחושב לעצמי: איך בא להיות שם מאחורי אותה עמדה ולהקפיץ את האנשים. עדיין לא חשבתי בזמנו על יצירה מוזיקלית ובכלל לא ידעתי איך לפתח את זה, אבל באותה תקופה הכרתי את בן זוגי בהווה, גלעד גולדשטיין, אישיות מוכרת מאוד בחיי הלילה התל אביביים ובעולם והייתי מנהל איתו שיחות ארוכות בנושא. מהניסיון המקצועי והידע הרב שלו בתחום קיבלתי למעשה את התשובות הראשונות ואת ההכוונה שהייתי צריך בכניסה לתחום הזה. גלעד הביא אותי לתקלוט הראשון והוא זה שגם מנהל אותי כיום, לכן במידה רבה הוא זה שהניע אותי קדימה ודחף לתהליך שאני נמצא בו כעת.
מה היה השיעור שאתה הכי זוכר מהלימודים?
קורס סינתזה עם יחזקאל רז, כולו, היה מאוד מרגש ומלא השראה, לכן זה לא יהיה נכון לבוא ולהצביע על דבר אחד בודד מתוך עולם ומלואו. כל שיעור פתח בפניי משהו שהביא איתו דברים חדשים שגרמו לי לעשות עוד, ליצור לדעת וליישם. מה שכן, ללא ספק, השיעורים האחרונים בקורס, אלו שכבר עסקו נטו ביצירת חומרים משלנו היו עבורי בהחלט חוויה מרגשת במיוחד.
איזה טכניקה שלמדת במכללה הכי עזרה לך להשתפר?
העבודה עם אקפלות ו”וורפינג” (WARP) הייתה לא ספק משמעותית מבחינתי. במהלך הקורס יכולתי ליישם אותה כיוון שבמקביל השתמשתי בה בגיגים שלי במועדונים והשילוב הזה תרם לי מאוד. אני רוצה לציין כאן את העובדה שהתמיכה של יחזקאל לאורך הקורס ואחריו עזרה לי רבות בתהליך היצירה וגיבוש הביטחון בהפקה. הפידבקים שקיבלתי ממנו על חומרים שיצרתי עזרו לי לשפר, לגבש, ובעיקר לחזק את הכיוון אליו פניתי ביצירותיי המוזיקליות.
איך הצלחת לקשור קשרים ראשוניים בתעשייה ?
בעבודה קשה, זה בטוח. דאגתי להגיע תמיד לאירועים חשובים, להכיר את האנשים שמנהלים את התעשייה, כל הזמן שאלתי וחיפשתי מי זה מי ולמי הוא קשור. היה לי חשוב שיראו ויכירו אותי, אבל יותר מזה, רציתי מאוד להבין איך הדברים עובדים מאחורי הקלעים. בן זוגי כבר היה מאוד מקושר בזמנו, הוא ניהל את ליין ה-FFF של שירזי ואני חושב שבמידה מסוימת העובדה הזו גם שיחקה לטובתי.
איך אתה עובד בעיקר בחו”ל, מה הטיפ שלך להצליח בחו”ל כדיג’יי?
כיום השוק רווי בדיג’יים מכל סגנונות המוזיקה, ולכן יש צורך בעבודה קשה והתמדה, וכמובן חייב שיהיה לך עור של פיל כדי להצליח ולהתקדם בתעשייה. בארץ התחלתי בתור רזידנט של FFF SHIRAZI ושל ליין BEEF BY TOMAS. מהרגע שהתחלתי לעבוד עם המותגים הגדולים האלו ודרך שיתופי פעולה בין לאומים גדולים שקיימו אותם מפיקים, השם שלי עלה ונהיה מוכר בתעשייה העולמית. התקלוט הראשון שלי מחוץ לישראל היה בפסטיבל FOLSOM BERLIN שהוא אחד הפסטיבלים המוכרים ביותר בעולם לקהילת הגייז והוא הגדול ביותר באירופה לאוהבי הפטיש למיניהם. אחד ממפיקי הפסטיבל הזה שמע מאש-אפ שיצרתי, אהב אותו ומשם החלו הדברים להתגלגל. ההופעה בפסטיבל הזה היתה הפתח הראשון לגיגים נוספים שקיבלתי לאחר מכן בברלין, עוד בזמן שגרתי בארץ. משם הגעתי לליין ה-REVOLVER שמתקיים במועדון הקיטקט המפורסם וחוגג בימים אלו 3 שנים, והיום אני רזידנט קבוע שלהם. במקביל אני גם רזידנט של ליין ה-B:EAST שהוא האח הטכנואיסטי של מסיבות ה-REVOLVER, ובנוסף מאז אוקטובר האחרון אני גם רזידנט של מסיבות ה-HUSTLBALL המפורסמות שמתקיימות בברלין וברחבי העולם. מהרגע שעברתי לברלין, הנגישות למסיבות בכל אירופה נוחה יותר וכך גם מספר התקלוטים בעולם גדל.
איזה שיתופי פעולה מעניינים יצא לך לעשות?
כדיג’יי לא אשכח את הפעם הראשונה שלי באיביזה. ליין ה- FFF של שירזי שיתף פעולה עם הליין הבינלאומי המצליח ביותר בעולם וגם היחיד שמחזיק בשיא גינס, ה SUPERMARTXÉ, במסגרתו הזמינו אותי לנגן באיביזה במועדון הPRIVILAGE שהוא המועדון הגדול בעולם (20 אלף איש) ומדובר על ההפקות גרנדיוזיות ביותר, והגיג הזה היה בלתי נשכח בכל קנה מידה אפשרי! בפעם השנייה שחזרתי לשם, בשנה שאחרי, הזמינו אותי לנגן במצעד הגאווה הראשון של איביזה, גם זו היתה חוויה מיוחדת במינה. בתחום היצירה בארץ, עבדתי עם לירן שושן המוכשר בהפקת רמיקס ובימים אלה אני עובד על יצירה מקורית משותפת יחד עם עוד דיג’יי גרמני מקומי מוכר בשם אלקסיו.
יש לך נקודה בקריירה שאתה יכול להגדיר כנקודת שיא?
הרגע הזה שאתה לוחץ PLAY במסיבה עם יצירה שלך ואתה רואה את התגובות של הקהל הוא PRICLESS. הפעם הראשונה שניגנתי קטע שלי הייתה במסיבת BEEF בארץ לפני שנתיים וחבר צילם את הרגע. ראיתי את הסרטון עשרות פעמים כבר ויכולתי לראות על הפנים שלי הבעות שמחה ואושר שלא האמנתי שאני יודע להוציא החוצה, אז אני בהחלט מתייחס לזה כאל נקודת שיא. מעבר לזה בשנה האחרונה יצא לי לנגן במצעדי גאווה בעולם: ניגנתי על משאית תל אביב במצעד הגאווה האחרון שהיה בברלין, ניגנתי גם במצעד הגאווה ברומא, ומדריד אבל ללא ספק אחד הרגעים המרגשים בחיי הייתה הפעם הראשונה שניגנתי בבמה המרכזית של מצעד הגאווה בתל אביב בשנת 2014. הנתונים דיברו אז על למעלה מ-100,000 איש, ואני זוכר שאימא שלי סימסה לי בזמן שצפתה בי בטלוויזיה בשידור הישיר. גם שחזרתי לבמה הזאת שנה אחרי ,ההתרגשות הייתה גדולה לא פחות. האנרגיות שאתה מקבל מכמות כזו גדולה של אנשים שרק רוצים לעשות שמח ולרקוד, ועוד שמדובר בבית שלך, ישראל, משאירה אותך ער עוד הרבה ימים אחרי שהאירוע כבר נגמר.
מה ההבדל בין נגינה בחול לבין נגינה בארץ?
מבחינת מוזיקה אני מנגן בחו”ל פחות או יותר מה שאני מנגן בארץ, אני גם חושב שזו אחת הסיבות שדיג’יים ישראלים הם הצלחה בחו”ל, האנרגיה שאנחנו מביאים איתנו למוזיקה היא ייחודית לנו וכבר קרה לי לא פעם שניגשו אליי אנשים ואמרו לי: ‘שומעים שאתה מתל אביב’ ובעייני זה מהמם וגורם לי גאווה. בחו”ל אני מרשה לעצמי קצת יותר חופש מוזיקלי מאשר בארץ, אני חושב שהקהל כאן מאוד פתוח לקבל דברים חדשים ולכן אני נהנה לנסות אותם על הבליינים כאן ובמקביל לאתגר את עצמי. תרבות המוזיקה בברלין, ביחד עם העובדה שיוצא לי לנגן בהרבה בירות אירופאיות ובכך להיחשף למגוון רחב של קהל ותרבויות לילה, תרמו לי מאוד גם כיוצר וגם כדיג’יי ואני רואה את זה על עצמי היום כשאני מנגן אחרת מנקודת ההתחלה שלי מלפני חמש שנים.
יש לך נקודה שאתה שואף אלייה בקריירה שלך?
השאיפה העיקרית שלי היא לעסוק במוזיקה 24/7 במלוא מובן המילה. אני רוצה להמשיך ולשמח אנשים על רחבות הריקודים, לשתף פעולה עם אמנים יוצרים דבר חשוב נוסף, בשנה הקרובה אני אתן דגש לנושא היצירה ואשחרר רשמית חומרים שלי שעדיין לא שוחררו. אני מזמין את כולכם להצטרף אלי למסע המיוחד הזה ברחבות הריקודים ברחבי העולם.
רוצים גם ללמוד הפקה מוזיקלית? לחצו כאן
רוצים גם ללמוד להיות דיג’יי? לחצו כאן
