דוד גורדון, מרצה למוסיקה במסלול BSP ומי שהפיק בין השאר את אירועי הסיום של מסלול Singer Songwriter במכללה, בוחן שוב ושוב את גבולות היצירה המוזיקלית ומחבר אותה אל עולמות המחול והבמה.
ב 3.9 יעלה בתיאטרון תמונע קונצרט המחול שלו ושל דפנה הורנצ’יק “ככה גם האחיינים שלי יכולים”, שיכלול גם מופע פתיחה שמשלב שימוש מעניין בחיישני תנועה וקונטרולרים.
דוד, ספר לנו קצת על תהליך היצירה ואיך היא נולדה?
המופע נקרא “ככה גם האחיינים שלי יכולים” וזו יצירת אמנות רב תחומית וייחודית העוסקת בהתנשאותו של עולם המבוגרים על עולם הילדים ומעמידה אותה בסימן שאלה לאור הרצון התמידי לחזור לתקופה זו ולהישאר ילד לנצח. התנשאות זו הינה הקבלה למערכת היחסים שבין עולם המחול והמוסיקה האמנותית-ה”רצינית”, לבין עולם הריקוד החופשי והמוסיקה הפופולארית-ה”קלה” והאלקטרונית בפרט.
אני קורא לפורמט הייחודי של המופע הזה “קונצרט-מחול” והוא משלב פרשנויות שונות מתחומי אמנות שונים, לאותה היצירה.
המופע נפתח ב”קונצרט וידאו” לרביעיית מיתרים וירטואלית, בו היצירה מבוצעת ע”י נגנים אמיתיים ועל כלי נגינה חיים, אך כל נגן הוקלט וצולם בנפרד ובמרחב הפרטי של הסלון\חדר השינה\המטבח בביתו והמפגש הראשון והיחידי ביניהם, מתרחש אך ורק על המסך – במרחב הוירטואלי שבו אנחנו מקיימים את מרבית חיינו.
לפני קרוב לעשור התחלתי לעבוד על היצירה הזו בכוונה להלחין רביעיית מיתרים אבל עם השנים היא הורחבה לתחומים נוספים ונוצרה לה גם גרסה אלקטרונית שנהייתה פסקול למופע מחול שנוצר במשותף עם הכוריאוגרפית דפנה הורנצ’יק ועכשיו יש בה גם וידאו.
המופע הפותח כולל שימוש בחיישני תנועה ומוסיקה, איך זה הולך לעבוד?
את המופע הפותח “מה לך..?” יצרתי יחד עם הכוריאוגרפית דפנה הורנצ’יק. זה מופע לשני פרפורמרים וחיישן תנועה (מצלמת קינקט) שדוגמת בזמן אמת את תנועות הגוף שלי במרחב ובאמצעותו אני מנגן לחלוטין באוויר, על סינטיסייזר וקונטרולר DJ בלתי נראים. הנגינה באוויר נהייתה סימן ההיכר וכלי הנגינה העיקרי שלי מאז שהרכבתי טרמין בשנת 2006. את הממשקים לנגינה באוויר אני מתכנת בתוכנת MAX. את הפרויקט הראשון שלי תכנתתי ב2007 והוא נקרא “טרבל” (שילוב של טרמין ונבל דמיוני שהנגינה בו נעשיית באוויר). מאז אני מתכנת ממשקים ייחודים לכל מופע שלי ובעזרת חיישנים שונים אני מנגן באוויר על תוכנת ABLETON LIVE.
נראה שאתה בוחן כל הזמן את הגבולות של היצירה והמוזיקה, ספר קצת על התפיסה שלך בנושא כיוצר
“מה לך..?” היא סוג של מחווה קטנה לזוהר ארגוב ובפסטיבל “ננודאנס מיקרופסט” לתנועה ופרפורמנס (שאני אוצר ומפיק ב”סטודיו צימר”), יצרתי השנה מחווה ל-לו ריד ביצירה ששילבה טקסט, תנועה, מוסיקה\סאונד, וידאו ואינטרנט והכל לגמרי אינטראקטיבי. אני חושב שמתפקידו של אמן להיות תמיד עם אצבע על הדופק ולבטא את רוח התקופה שבה הוא חי ויוצר ורב תחומיות ואינטראקטיביות נמצאים היום בכל תחום בחיי היומיום.
היית אחראי על אירועי הזמר-יוצר עכשיו במכללה, מה אתה יכול לומר על המסלול עצמו ובאופן ספציפי מה חשבת על בוגרי הקורס והיצירות שלהם?
השורה התחתונה במופעים המשוגעים האלה שלי היא לעלות לבמה ולתקשר עם הקהל בזמן אמת (שלא לומר להעיף לו את המוח) וכל האמצעים כשרים. האופן שבו אני מביא את הגישה הזו למסלולים השונים במכללה, בא לידי ביטוי במיוחד בהזדמנויות הבימתיות החיות שאני משתדל לייצר לסטודנטים. זו השנה החמישית שאני מעביר את קורס SINGER SONGWRITER ואירועי סיום הקורס שהתקיימו השנה על גג המכללה, היו מרגשים במיוחד.
בקורס שאני מעביר לBSP – הקונצרט ארך שעתיים רצופות כשמחציתו השנייה הייתה ג’אם מטורף שבו השתתפו גם סטודנטים משנה ראשונה והרימו את הגג של המכללה תרתי משמע. זה תמיד כיף לראות איך גם במסלול הפקה שבו נלמדות בעיקר מיומנויות אולפן, עדיין ישנה אצל הסטודנטים תשוקה גדולה לנגינה חיה.
זו השנה הראשונה של מסלול זמר יוצר אבל זה בהחלט ניכר שקהל הסטודנטים מורכב מיוצרים ומבצעים מוכשרים שמגיעים מקשת מאוד רחבה של מקורות השראה וסגנונות מוסיקליים. הערב של מסלול זה היה מגוון מאוד ונע בין פולק ובלוז לפופ ומזרחי ואפילו לאלקטרוניה ונגינה בלייב על LOOPER. סיום הערב היה מרגש במיוחד כשכל הסטודנטים עלו לבמה להדרן משותף כאילו שזה היה לפחות היומולדת 80 של בוב דילן שליט”א.
לקטע מתוך “תל אביב דאנס” 2013
לאירוע בפייסבוק
