תחום התקלוט עבר דרך ארוכה ורצופת שינויים עד שהתעצב בצורתו הנוכחית. ארבעים השנים האחרונות היו מלאות פיתוחים טכנולוגיים שעיצבו ושינו את הדרך בה תקליטנים מנגנים ואוספים מוזיקה, והאפשרויות רק הולכות ומתרבות. הדרך שעושה DJ מודרני בעידן הנוכחי שונה מקצה לקצה מזה הותיק, אך יש כאלו שגם בימינו מעדיפים את השיטות הישנות על פני המודרניות. במאמר זה נעסוק בהבדלים בין תקלוט דיגיטלי לאנלוגי.
תקלוט אנלוגי מול דיגיטלי, הקדמה
כדי שנוכל לדון בהבדלים בין הפורמטים השונים לתקלוט, נתחיל בהכרת הפלטפורמות בהן מוזיקה יוצאת לאור. בעבר מוזיקה הודפסה והופצה על תקליטי ויניל, מה שחייב אספנים לקנות מוזיקה באופן פיזי בחנויות. בימינו רוב המוזיקה בעולם מיוצרת ומופצת כקבצים דיגיטליים וניתן לרכוש אותה מחנויות באינטרנט.
בלי ספק, הנוחות והקלות שבה ניתן להשיג מוזיקה כיום מאפשרת לכל מי שרוצה להתחיל לתקלט או לתחזק קריירה מפוארת לעשות זאת מבלי לצאת מהבית, אך יש כאלו שיעדיפו עדיין לרכוש ולנגן תקליטים מכל מיני סיבות שהתקליטן הדיגיטלי לא תמיד מודע אליהן.
רוצים ללמוד תקלוט מכל הסוגים בצורה מקצועית? לפרטים על קורס דיג’יי במכללת BPM
איכות הסאונד
אספני תקליטים יעידו על הבדלי איכות הצליל שבפורמט האנלוגי לעומת הדיגיטלי, בזכות הדרך שבה מופק הצליל מהיסוד. תקליט שמסתובב פועל כמעין “תיבת נגינה” – המוזיקה עצמה מוטבעת באופן פיזי בחריץ התקליט, והמחט המונחת בו מפיקה בזמן אמת את מה שמופק כצלילים מוזיקלים הבוקעים מהרמקולים. הסאונד עצמו מקבל אופי “חם” ו”חי” יותר.
כשזה נוגע למוזיקה דיגיטלית, איכות הקבצים הדיגיטליים נמדדת בקצב סיביות (Bitrate). ככל שהוא גבוה יותר, כך רזולוציית הקבצים תהיה איכותית ומפורטת יותר. תקליטנים שמנגנים מוזיקה שהופקה בסביבה אנלוגית כמו דיסקו והאוס, יעדיפו לעתים לנגן מתקליטים, לעומת כאלו המנגנים סגנונות מודרניים שהופקו בסביבה דיגיטלית כמו פסייטראנס ו-EDM, בהם האיכויות האנלוגיות פחות רלוונטיות כיוון שנעשו במסגרת המחשב.
יציבות מערכת
למרות כניסת המחשבים לכמעט כל תחום בחיינו, תקליטנים רבים חוששים מתקלות שיכולות להתקיים בסביבה הדיגיטלית. העובדה שעמדה דיגיטלית מבוססת תוכנה עלולה לקרוס מסיבות שונות, דבר שקורה לעתים, גורמת לתקליטנים רבים לא להסתמך עליה ולהעדיף את המערכת המכנית הפשוטה של הפטיפון.
מנגד יעידו תקליטני הקבצים שהעיסוק הכרוך בהפעלת עמדה אנלוגית מיותרת ומכבידה. מראשי המחט הרגישים של הפטיפון, בעיות הקשורות להנעה סיבובית, בלימת זעזועים ועד בלאי התקליטים עצמם.
ערך סנטימנטלי
לפני עידן האינטרנט והמהפכה הדיגיטלית, כל צרכני המוזיקה היו רוכשים מוזיקה בחנויות תקליטים. גם בימינו החווייה כרוכה בקנייה של מוצר פיזי מעוצב שהופך לפריט אהוב וייחודי בין שאר התקליטים של אספן המוזיקה והיא מלווה אותו עד עמדת ה-DJ. החוויה הפיזית שבחיפוש מוזיקה נעלמת בעבודה מול מסך ופלייליסטים, דבר שכנראה לא יחסר ל-DJ הדיגיטלי שלא אסף תקליטים מעולם.
עניין הערך בא לידי ביטוי גם בשלב ההכנה לסט. DJ אנלוגי ממלא תיק בכמות תקליטים מוגבלת שיוכל לקחת איתו להופעה, מה שגורם לו לבחור בקפידה ולתכנן את מה שינגן, לעומת מקבילו הדיגיטלי, שממלא פלייליסטים כאוות נפשו ולוקח איתו כמות מוזיקה אינסופית שאינה תמיד נמדדת באיכות.
מגבלות טכניות
העמדות הדיגיטליות המודרניות מעניקות לתקליטן אפשרויות רבות שאינן יכולות להתקיים במסגרת התקלוט האנלוגי. אחת היכולות הבולטות ביותר של DJ, במיוחד כזה שמנגן לרחבה, היא היכולת לסנכרן קטעים מוזיקליים זה לזה. לפני תוכנות ה-DJ, תקליטנים בילו שעות רבות בפיתוח טכניקת ה”ביטמיקס” שלהם תוך כדי הקשבה למוזיקה ויצירת מניפולציות פיזיות על הפטיפון כדי למתוח ולכווץ את הקטעים המוזיקליים לטובת הסינכרון ביניהם, וכל זאת בלי לדעת מה הטמפו של הקטעים.
העידן הדיגיטלי הביא עמו מערכות ניתוח נתונים המסוגלות להציג את מהירות הקטעים ולאפיין את הקצב שלהם, מה שמאפשר לתקליטן “לקצר תהליכים” ולבצע את פעולת הסנכרון בלחיצת כפתור. בנגינה על פטיפונים, שינוי מהירות יוביל גם לשינוי הסולם המוזיקלי, לכן תקלוט הרמוני מבוסס סולם יכול להיות מוגבל תוך כדי ביטמיקס. במסגרת פעולת ניתוח הקבצים שבתוכנות, מאופיין גם הסולם המוזיקלי של הקטעים, כך שהתקליטן יכול לייצר התאמות על בסיס הסולם המוזיקלי ואפילו “לנעול” את גובה הצליל במידה וירצה להישאר באותו סולם לאחר שביצע שינוי במהירות. יתרה מכך, אחד השינויים הבולטים בשנים האחרונות הוא האפשרות לשנות את הסולם המוזיקלי של הקטע וכך להתאים אותו לסולם של קטע אחר, דבר שאינו מתקבל על הדעת בתקלוט אנלוגי, ועם חיסרון – פגיעה באיכות המקור של הקבצים הדיגיטליים.
מלבד השינויים בגובה הצליל והמהירות, תקליטן אנלוגי מחויב בנגינה רציפה של הקטע המוזיקלי שבתקליט ללא יכולת “לדלג” בין נקודות ציון (קיו) בקטע המוזיקלי וללא יכולת למנוע את סיומו או השהייה של מקטע ממנו (לופ), מאפיין בולט בתקלוט דיגיטלי שהפך ליתרון משמעותי במיוחד בנגינה לרחבות ריקודים. בנגינת תקליטים מחויב ה-DJ להתחיל מיקס מוקדם מספיק כדי שהקטע המתנגן לא יסתיים ויוביל לנפילת אנרגיה.
סיכום
ההבדלים בין תקלוט אנלוגי ודיגיטלי משנים את צורת החשיבה של התקליטן וגורמים לו לבצע פעולות בהתאם לאפשרויות והמגבלות הטכניות שהציוד והמוזיקה מציבים לו. תקליטנים רבים מעדיפים לבחור צד ולעבוד בפלטפורמה הנוחה להם בהתאם למה שהתרגלו אליו או מאפשר להם להגיע לתוצאה טובה יותר. עמדות המשלבות ציוד דיגיטלי ואנלוגי נחשבות אידיאליות ומעניקות את כל האפשרויות והיתרונות הטכניים שקיימים, אך הכל בתנאי שהתקליטן יכיר בהן וידע לנצל אותן.
