כמו בכל שנה, התקיים באמסטרדם פסטיבל וכנס ה-ADE, הלא הוא ה-Amsterdam Dance Event, וכמו בכל שנה, נציגים ממכללת BPM נכחו שם בשביל לדעת: לאן פניה של תעשיית המוזיקה המודרנית פונות? במאמר נסכם כמה נקודות מפתח שעלו בכנסים החשובים ביותר של ADE, בהם השתתפו דמויות מרכזיות בתעשיית המוזיקה העולמית.
רוצים ללמוד יצירה והפקה של מוזיקה אלקטרונית? לפרטים על מסלול EMP המקיף ליצירה והפקה אלקטרונית
הדי ג’יי המפיק (DJ Producer) הוא שם המשחק
אם מסתכלים על הדמויות הכי מפורסמות במוזיקה היום במוזיקת הפופ העולמית, אנחנו בקלות נמצא דמויות כמו Martin Garrix, The Chainsmokers, Steve Aoki, Dimitri Vegas & Like Mike ועוד רבים. המשותף לכל הדמויות המובילות האלה? כולם נופלים על קטגוריית ה-DJ/Producer, כלומר תקליטנים מקצועיים שמעבר לקטעים של אמנים אחרים שהם מתקלטים, תמצאו גם קטלוג לא דליל בכלל של מוזיקה מקורית שהם מפיקים בעצמם.
נראה שהיום מדובר בתקופה אידיאלית להיות גם מפיק וגם די ג’יי. מצד אחד, היות ה-DJ אחד התפקידים המשמעותיים בעולם המוזיקה, ניתן לקבל המון חשיפה ולכבוש רחבות ומועדונים בלי סוף. אך מצד שני, בעולם בו יש כל כך הרבה DJs, איך מתבלטים? נראה שהתשובה שאיתה הולכים רוב הדיג’ייז המוצלחים היא להפיק מוזיקה מקורית בעצמם, כדי לתת לעצמם משהו שאף מתקלט אחר לא יכול לתת ב-DJ Set שלו.
מוצאו של ה-DJ Producer
נראה כי העולם היום גם נפתח לדיג’ייז ממקומות אקזוטיים ברחבי העולם, וכי מדובר במשהו שמהווה פקטור שמשחק לטובת הדיג’יי שמנסה להתפרסם באמצעות המוזיקה. אז אם לרגע חשבתם שהגוון הישראלי שאתם יכולים להביא לסטים שלכם יכול להיות חולשה, כדאי שתשקלו מחדש ואף תשתדלו להוסיף כמה שיותר מהצבע האישי שלכם.
EDM = Pop?
נראה כי ה-EDM, בצורתו הטהורה לפחות, מתחיל לרדת מהרדאר של קהל המאזינים העולמי. אך מצד שני לא נראה כי מדובר בבשורות רעות לאותם אמנים שהתפרסמו דרך ה-EDM, כי באופן טבעי, ז’אנר שמצליח בצורה גלובאלית מטביע את חותמו על אוזני המעריצים, ולאט לאט מזדחל לו אל תוך הפופ.
אז אם ה-EDM שהכרתם עד היום היה מקפיץ, אנרגטי ובזמנים מסוימים אף אגרסיבי, הרי שהיום תוכלו לצפות ל-EDM קצת אחר, שהופך לעוד טעם מקשת הצבעים הרחבה שהמיינסטרים פופ מטמיע בתוכו, ומאופיין דווקא בעדינות ובנגישות שלה לקהל הרחב. והדבר אינו בא לערער על הסטטוס של אותם אמנים, שכן הגבולות בין מוזיקה נאמנה לז’אנר לבין הפופ שאנחנו צורכים על בסיס יומיומי נהיה יותר ויותר מטושטש, ולפזול ימינה או שמאלה מבחינת המוזיקה שאמנים עושים היא כבר לא חטא כמו פעם.
האנדרגראונד הופך למיינסטרים
לא רק ה-EDM השאיר את חותמו על הפופ בשנים האחרונות. אנחנו יכולים להיחשף ליותר ויותר השפעות של היפ הופ, טראפ, פולק ואלקטרוניקה על כמעט כל להיט שיוצא בזמן האחרון.
מגמה מסתמנת היא שהאנדרגראונד מוצא את דרכו יותר ויותר אל קהל המאזינים שרק הולך ומתרחב עם הזמן. עלייתם של שירותי הסטרימינג השונים (Spotify, Apple Music, Tidal ועוד…) יותר ויותר מתברגים בתור העתיד של ההאזנה למוזיקה, והתוצאה היא גם הרבה יותר מחקר וחיפוש אחר השיר הטוב הבא מצד הצרכנים, מה שמביא להצפתם של ז’אנרים יותר ויותר מגוונים כלפי מעלה.
עלייתה של המוזיקה הניידת
מגמה חזקה מאוד שלא בטוח ששמתם לב אליה לאחרונה, היא המוזיקה הניידת. מה הכוונה? מוזיקה שנעשית במכשירים ניידים כדוגמת טאבלטים, או מכשירים כמו ה-OP-1 של Teenage Engineering, נראה כטרנד שהולך להפוך לעתיד של עשיית המוזיקה.
ה-iPad הוא אולי הדוגמה הטובה ביותר לצמיחתה של המוזיקה הניידת. תוך כמה שנים בודדות שהוא נמצא במשחק, הוא זכה לפיתוח של אלפי אפליקציות לנגינה, הקלטה ועריכה שיכולים לתפקד כמו כל אחת מתוכנות ה-DAW שניתן למצוא במחשב האולפני, יחד עם Hardware וציוד אולפני שמיועד להתממשקות ישירה איתו, כמו כרטיסי קול ומקלדות שליטה.
מי מכם חדי האבחנה ובעלי הסמארטפונים מהשנים האחרונות יוכלו לגלות גם שבאפשרויות ה-USB של הנייד שלכם ניתן למצוא גם אופציה לשליחה וקבלה של מידע MIDI. אז לקנדריק לאמאר הפיקו את אחד הביטים מאלבומו האחרון ‘DAMN.’ ב-iPad, לכו תדעו מה הלהיט הבא שייעשה על טאבלט בדרכים?
חזרה לאחור והסתמכות על בעלי תפקידים
אחד המאפיינים החזקים ביותר של מוזיקה בשנים האחרונות היא שהיא נעשית בבית. המגמה הזו הפכה להקמתם של אולפנים ביתיים, ואיתם גם טשטוש הגבולות לגבי תפקידו של המפיק המוזיקלי. אם פעם באולפנים מסחריים לכל אספקט בהפקה של השיר, בין אם מוזיקלי או לא, היה בעל תפקיד שהיה אמון עליו, הרי שבשנים האחרונות המפיק המוזיקלי לוקח יותר ויותר מהאחריות הזאת עליו, והתוצאה היא גל של מפיקים עצמאיים אשר עובדים כמן אולר שוויצרי מוזיקלי.
אך בהרבה מקרים לא מדובר ביתרון, שכן הצורך לדעת כמה שיותר יצרה נטייה של אנשים להפוך לגנרליסטים, כלומר טובים במספר תחומים, במקום להיות מומחים בתחום אחד, מה שעלול לפגוע או כבר פוגע באיכות המוזיקלית של המוזיקה שיוצאת.
אז במובן הזה מסתמן כי בזמן האחרון יש מגמה של חזרה לשורשים הישנים. אמנים שמבינים כי כמה שהקטעים שלהם טובים, יכול להיות שהמיקס והמאסטרינג שייתבצע דווקא באולפן חיצוני אצל בעל מקצוע הוא דווקא מה שחסר לקטע בשביל לקחת אותו למקסימום, לדוגמה. לפעמים החלק העסקי-שיווקי של המוזיקה או גם משהו שאמנים בזמן האחרון מעדיפים יותר שיתבצע על ידי בעלי מקצוע חיצוניים, במטרה למקד את העשייה של האמן בפן המוזיקלי של היצירה.
המגמה הזאת מלמדת אותנו שיעור חשוב – כמה שאנחנו רוצים להיות מוזיקאים עצמאיים ללא תלות בגורם חיצוני בכדי להוציא את המוזיקה החוצה, במקרים מסוימים חשוב לזכור שהמוזיקה מעל הכל, וצריך לעשות כל מה שאפשר בכדי שהמוזיקה תצא החוצה בצורה הכי טובה שהיא יכולה להיות, גם אם זה אומר שעוד ידיים ייגעו בה ויכנסו לתהליך הארוך שלכם.
הציוד הזול טוב יותר, הציוד הטוב זול יותר
אפשר לומר שאנחנו באחת מתקופות הזהב של יצירת המוזיקה הביתית. בתקופת האולפן המסחרי לא הייתם שומעים על פיסת ציוד בודדת שמחירה הוא פחות מ-4 ספרות של הוצאה כלכלית שמנה, והמכשירים הבסיסיים כמו מיקסר\קונסולה יכלו להגיע למאות אלפי דולרים, אם לא מיליונים.
אבל כמו שכולנו יודעים, כמו הרבה תחומים, הקהל הרחב רצה להנגיש את תחום ההפקה המוזיקלית לצרכן הביתי שברוב המקרים לא יכל לדמיין אפשרות שבה הוא קונה ציוד בסכומים כאלה.
אז חברות הענק של הסאונד וההפקה נענו לבקשותיהם של המפיקים הצעירים, וכך הציוד נהיה יותר ויותר נגיש, והסטנדרט של ציוד זול עלה ועלה. והיום יותר מאי פעם המגמה הזאת ממשיכה להתקיים, ואנחנו, הצרכנים הקטנים רק נהנים מזה.
חברות הענק ממשיכות במלחמה על לבבותיהם של קהל הצרכנים, בכך שהם מחדשים יותר ויותר, ומשתמשים בטכנולוגיות בסטנדרט שכל הזמן עולה, במטרה לתת לנו את הגישה לטכנולוגיה הזאת במחיר כמה שיותר נמוך.
YouTube והפנים הבאות של תעשיית המוזיקה
נראה כי חלים המון שינויים באוכלוסיות שמתחילות לכבוש את מצעדי המוזיקה. מסתמן כי הגיל הממוצע של האמן שפורץ החוצה יורד כל הזמן, ונראה כי יותר ויותר נשים נמצאות בפרונט.
אז מה הסוד? נראה כי העולם מבין כי YouTube הוא פלטפורמה נהדרת להגיע לאותם ילדים ונערים צעירים שמגלים עניין בהפקה מוזיקלית, בעוד יוצרי התוכן מכוונים תוכן אותם קהלי יעד ובכך יוצרים קהל מעריצים נאמן. כולם מנצחים.
וצריך גם לומר, מעבר להיותה פלטפורמה ללמידה מקצועית של הפקה, YouTube היום היא הרבה יותר במה לאמנים חדשים מאי פעם. קחו כדוגמה את אמן הענק Marshmello, שהלהיטים שלו הפכו לויראליים עם מיליוני צפיות עוד לפני שבכלל הגיעו למצעדי המוזיקה העולמיים.
המעריץ הופך להיות חלק מהתהליך
ע”פ הערכותיהם של המקצוענים בתחום, המוזיקה הולכת להיות נחלת הכלל. ולא מדובר רק על המוצר עצמו, אלא גם על תהליך היצירה מרגע הסקיצה, דרך עריכת הערוצים הבודדים ועד המיקס והמאסטר הסופי.
ההנחה היא כי חברות ה-DAW הגדולות יספקו פלטפורמה אשר תאפשר לאמנים ולמפיקים לשתף את המעריצים שלהם עם התהליך המוזיקלי, בכדי ליצור קשר ישיר איתם ולערב אותם בתהליך בצורה אקטיבית.
דוגמה מעולה לכך היא שירות Stems של Native Instruments שהושק לאחרונה, ומציע פורמט אודיו שבו כל טראק מחולק מראש ל-4 חלקיו הבסיסיים (שירה, מלודיה, באס ותופים), ומאפשר לדיג’ייז לבצע רמיקסים ספונטניים תוך כדי סט. אנחנו מאמינים שנמצא שירותים דומים כאלה בהיקף רחב יותר ועם קהל יעד גדול יותר של מוזיקאים.
