בר זבדה מסקרת את ההופעה של 3421 בפסאז’
3421 הם סוג של תעלומה. מדובר בדואו- לייב אלקטרוני, בו חברים צמד חיפאים שמוכרים לכולם בתור חזוס ושוזין. הצמד פועל כבר למעלה מחמש שנים ואף הספיק לסיים השנה טור רביעי בחו”ל לאחר שחרש את סין, גרמניה ושוויץ, וניגן לצד אמנים בינלאומיים ובפסטיבלים רבים ומגוונים ביניהם גלסטנברי, sxsw, פיוז׳ן ורייפרבהאן.
ביום שלישי האחרון, הפכו הצמד את הפסאז’ לסלון הביתי שלהם וארחו מגוון אמנים למופע שכלל שלל סגנונות מוזיקליים והיה מסע אנלוגי מרתק ומקורי, עשיר בצלילים וצבעים.
3421 הם בכלל חיפאים, אבל ברגע שהם מגיעים לתל אביב, אין ספק שמדובר בשני הבחורים הכי מגניבים בעיר.
את האווירה מחמם עבורם Dj Cence מלייבל ה-Ghostown החיפאי שכנראה יביס כל היפסטר תל אביבי במגניבות שלו והופך את הפסאז’ לרחבת ריקודים לוהטת. במעבר חלק עולים הצמד לבמה ומתחילים לתת בראש בנגינה עוצמתית וסאונד מהפנט. הדבר המיוחד ביותר ב-3421 זה עובדת היותם אנלוגיים בעולם כה דיגיטלי, למרות המוזיקה העכשווית והצלילים האלקטרו-חלל שהם מנגנים.
הם מנגנים ביטים של בס וגליץ’ בצורה חיה, בלי מחשבים או לופרים, באמצעות מערכת תופים אקוסטית בה שולט בגאון המתופף, ושלושה סינתיסייזרים בשילוב שני מיקרופונים. הם מצליחים להפיק צלילים מורכבים למרות המינימליזם האנושי על הבמה. מדובר בשילוב מוחלט של מיומנויות, כלים, כישורי נגינה וירטואוזים ושימור האנרגיה של הופעה חיה- הרבה מכך בזכות הקסם האישי והסטייל של חזוס ושוזין שמתפרץ על הבמה. ניכר שהם באמת אוהבים לנגן. וכך בתשוקה גדולה, הקהל וביניהם אני, מצטרף אליהם אל המסע שהתחיל.
מיד לאחר הקטע הראשון, בו הם הופכים את הפסאז’ לחללית של צלילים אלקטרוניים עמוקים בשילוב קצב התיפוף המדבק , עולים לבמה האורחים הראשונים, Fucking Brass וממלאים את הבמה במגוון כלי נשיפה- חצוצרה, שני סקסופונים וטרומבון. ללא ספק תוספת שלא יצא לי לראות כבר הרבה זמן בהופעת לייב של מוזיקה אלקטרונית. הסולן
מלטף את המיקרופון בשירה עמוקה, שמרביתה נשמעת כמו צלילים יותר מאשר מילים ונוצר קסם מיוחד על הבמה.
לאחר שאני כבר שוקעת בקצב , האווירה משתנה, אל הבמה מתחילים לטפטף חברי Easyrider Sound והמסע החללי הופך למסע דאב ג’מייקני קצבי. שלושת חבריי ה-crew שהתארחו מתחלפים ביניהם וכל קטע שמתנגן הוא הפתעה מתוקה.
לאחר קטע ארוך של מסיבת הרגאיי (ארוך מדי לטעמי), הם יורדים והמסע ממשיך יחד עם 3421. לאורך כל ההופעה אין הפוגות, הצמד לא מפסיק לנגן- מה שמגדיל את התחושה שמדובר במסע מוזיקלי רצוף.
הקצב מתחלף למוזיקת רוק, התיפוף עוצמתי וגם ללא שירה בכלל, הקטעים בועטים ומרגשים יחד.
במעבר חלק ומפתיע, הביטים הופכים למוזיקת דבסטאפ משוגעת, המלודיות שלהם מענגות, הקהל מתמכר בטירוף לקצב ורוקד בכל הכוח, כאשר הצלילים משתנים לצלילים שמגיעים כמעט לגוון של דיסקו.
הקצב מתגבר כאשר עולים לבמה הבסיסט של טטרן, Echo הזמרת הפאנקית ורביעיית כלי הנשיפה מההתחלה.
שמונה אנשים עומדים על הבמה ומתחילים לנגן קטעי ג’אז ופאנק מטורפים. בשלב הזה אני כבר נשארת ללא מילים לנוכח מה שקורה לי מול העיניים:ללא ספק השיא של הערב.
אחרי הרגע הזה, העניינים נרגעים מעט. המוזיקה חוזרת להיות ענוגה ועמוקה, מלאה בצלילים אלקטרוניים קסומים, תיפוף רך וקטעים אחרונים עד לסוף ההופעה.
לאחר שההופעה מסתיימת, חברי ה- Ghostown חוזרים לעמדת הדיג’יי ולמרות שאני יודעת שאני צריכה לקום למחרת מוקדם לעבודה, אני לא יכולה שלא להישאב לקצב ולהמשיך לרקוד כל הלילה.
קשה לדעת אם הצמד היה יכול להחזיק הופעה שלמה בזכות עצמם. רבים טוענים שההופעות שלהם חוזרות על עצמן ושהם לא חידשו הרבה במהלך ארבע שנות פעילותם.
דבר אחד בטוח- 3421 נתנו את אחת מההופעות הכי מרשימות שיצא לי לראות בשנה האחרונה בפסאז’ ובכלל.
מגוון האורחים בשילוב המוזיקה והכישרון שלהם, הפכו את הערב למסע מוזיקלי שסחף את כל מי שנכח בו ואני בספק אם מישהו יוכל לחלוק על זה.
