תחום התקלוט נעשה נגיש וקל מאי פעם, והכלים המודרניים שהעולם הדיגיטלי מציע יכולים בקלות להפוך תקליטנים לדומים וחסרי ייחוד אחד מהשני, במיוחד כשהן מובילים לתוצאות מהירות. שימוש חכם והבנה מעמיקה של כלים אלו יהפוך כל דיג’יי לייחודי ומקצועי יותר, ובאמנות כמו באמנות – היופי האמיתי נמצא בפרטים הקטנים. הנה 10 טיפים מקצועיים שיעזרו לכל תקליטן להישמע מקצועי ומדויק יותר.
1. מיקס הרמוני וסולמות מוזיקליים
לאורך השנים ביססו תקליטנים את מעמדם כבוחרי קטעים, ויכולות סלקטיביות הן חד-משמעית חלק מסל הכלים שכל דיג’יי חייב שיהיה לו. לכן חשוב ליישם את פעולת ניתוח הקבצים, הקיימת בימינו בכל תוכנת דיג’יי, ומאפשרת לזהות את הסולם המוזיקלי של הקטע בקלות וכך גם להתאים אותו לקטע אחר.
בחירת קטעים המבוססת על התאמה מוזיקלית תגרום למיקס להיות הרמוני, ובכך גם מאפשר ליצור התאמה שנשמעת טבעית יותר במעבר בין קטעים.
רוצים ללמוד תקלוט מקצועי מדיג’יי מנוסה? לפרטים על קורס DJ במכללת BPM
2. תיוג וסינון לפי פרמטרים שונים
בכל תוכנות הדיג’יי אפשר לתייג את הקטעים שבאוסף. שימוש במערכות התיוג של התוכנה והאפשרות לסמן קטעים בצבעים שונים מאפשרים לתקליטנים לדייק את הנגינה שלהם ולראות בקלות התאמה של קטעים באוסף המוזיקה. ניתן לסנן קטעים באוסף המוזיקה לפי פרמטרים רבים: צבע, סולם, מיקום, מהירות, דירוג ועוד.
3. שימוש בסוגי מיקס שונים בסט
תופעה נפוצה במיוחד בקרב תקליטנים צעירים היא השימוש בטכניקת מיקס זהה לאורך כל הסט. בלי ספק, סגנונות מסוימים מתאפיינים בטכניקת מיקס אחידה, אך הדבר יכול להוביל בקלות לתוצאה משעממת. שימוש בטכניקות מיקס שונות יכניסו גיוון ועניין בסט, כמו שימוש בחיתוכים במקומות לא צפויים, מיקס בשלב מוקדם או הכנסת קטעים במהירות שונה, שיכולים לשדרג סטים ברגע.
4. נגינה של קבצים באיכות גבוהה
העידן הדיגיטלי הביא עמו סטנדרטים שונים בכל הקשור לאיכות סאונד. היכולת של תקליטנים לאסוף מוזיקה במהירות ובזול דרך האינטרנט גרמה לכך שקטעים רבים המתנגנים אינם שומרים על אחידות של איכות ורזולוציה. תקליטנים רבים אינם מודעים לכך, דבר שמונע מהם להתפתח ולנגן על מערכות איכותיות יותר, לכן חשוב לשאוף לאיכות גבוהה ככל הניתן.
אם לקבל מדד אובייקטיבי, רצוי לנגן קבצים באיכות מקור עם פוטנציאל רזולוציה גבוה, מסוג WAV או AIFF. בקבצי MP3 האיכות האופטימלית היא 320kbps.
5. נעילה של דק מנגן
מקרה שיכול לקרות לכל תקליטן בכל רמה ברגע של חוסר ריכוז הוא טעינה של קטע מוזיקלי חדש לדק שמנגן באוזני הקהל, דבר שמוביל לעצירה פתאומית ולא רצונית של המוזיקה – סיטואציה מביכה לכל הדעות. בכל מערכות הדיג’יי בימינו ניתן להפעיל הגדרה המונעת טעינת קטע לדק מנגן – מנגנון בטיחות שימושי שיבטיח נגינה רציפה וימנע טעויות מביכות.
6. Cue כנק’ כניסה ויציאה
בין היתרונות הרבים הקיימים במסגרת התקלוט הדיגיטלי הוא האפשרות לנעוץ נקודות Cue שנשמרות על גבי הקובץ, וישנן דרכים רבות ומגוונות לשימוש בהן. שימוש פרקטי במיוחד הוא נעיצה שלהן בנק’ המאפשרות מיקס נוח.
אם אתם מתלבטים כיצד להשתמש ב-8 נקודות הקיו שלכם, אפשר להשתמש בארבעת הנקודות הראשונות כאפשרות לכניסה ברגעים שונים בקטע, נקודות בהן נתחיל את הנגינה, ובארבעת האחרונות כנקודות יציאה – רגעים בהם נתחיל את נגינת הקטע הבא.
7. לופים
השימוש בפונקציית הלופ הפך לחלק בלתי נפרד מהתפיסה המודרנית של תקלוט, בעיקר כזה המתקיים מול קהל רוקד. מלבד היכולת של לופ להועיל בכל הקשור לשימור אנרגטי בזמן מיקס, ניתן להיעזר בו כדי ליצור פתיח (Intro) וסגיר (Outro) לקטעים שאינם נוחים למיקס. נעיצה של Cue Loop בסוף הקטעים יוכל למנוע מהם להסתיים ובכך למנוע מצב לא רצוני של נפילת אנרגיה.
8. הבנה של צבעי גל הקול
תוכנות הדיג’יי מאפשרות לנו לראות בקלות את צורת הגל (Waveform) של הקטעים שאנו מנגנים. הגוונים המרכיבים את צורת גל הקול מייצגים את התדרים השונים הקיימים בכל רגע נתון, מה שמאפשר לדיג’יי להבין בקלות מה מתנגן ואילו תדרים עומדים להגיע תוך כדי נגינה. הגוונים החמים מייצגים את התדרים הנמוכים (באסים) וגוונים קרים מייצגים את התדרים הגבוהים. התכולה ההרמונית / מלודית ותפקידי השירה לרוב מיוצגים בגוונים שבין החם לקר – גווני ירוק, כתום, צהוב וכו’.
9. סידור מוזיקה בדרכים אלטרנטיביות
תקליטנים בתחילת הדרך נוטים לחשוב שאוסף המוזיקה צריך להיות מסודר בדרך חד-משמעית שתאפשר להם לתקלט בכל מקום. כמעט כל תקליטן בימינו מייצר ערבוב ז’אנרי שלפיו הוא מצליח להגדיר את סגנונו ואת מנעד יכולותיו, ולכן רצוי בתור התחלה לנסות לסדר את המוזיקה בדרכים שיאפשרו נגינה נוחה בהתאם לסיטואציות שונות.
אפשר לסדר את המוזיקה במחשבה על סוג אירוע, לפי בנייה אנרגטית, שעה ביום או כל רעיון אחר שיגרום לסט להיות מעניין ומגוון מעבר למה שיגדיר אותו ז’אנרית.
10. השוואת עוצמות (GAIN)
פרט קטן אך משמעותי בנגינה הוא עוצמת הקטעים המתנגנים בזה אחר זה. תקליטנים צעירים נוטים להתחיל את המיקס לקטע הבא בלי כיוון עוצמת ה-Gain של הקטע שהכניסו, דבר שיכול להוביל בקלות לנפילת אנרגיה או לעלייה קיצונית בעוצמת הקטע הנכנס. רצוי לכוון קודם כל את עוצמת ה-Gain בשימוש הנורות שבמד העוצמה של הערוץ בהתאם לקטע שכבר מתנגן ולאחר מכן לדייק אותו בהקשבה לשני הקטעים באוזניות.
